שולה זקן תטען להגנה מן הצדק במשפט
הולילנד, בנימוק של אכיפה בררנית שבאה לידי ביטוי בכך שמעורבים נוספים בפרשות השונות לא הועמדו לדין. כך עולה מבקשת סניגוריה של זקן להורות לפרקליטות להעמיד לרשותם את חומר החקירה בעניינם של אותם מעורבים, לקראת גיבוש טענת ההגנה מן הצדק.
הבקשה מתייחסת ל
מתי חותה, שהיה מנהל מחוז ירושלים במשרד הפנים ויו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בשנים 2004-1996;
יהושע פולק, שהיה יו"ר הוועדה המקומית ירושלים בשנים 2008-2003; עו"ד
אורי מסר, מקורבו של
אהוד אולמרט; עובד יחזקאל, שהיה עוזרו הבכיר של אולמרט ומזכיר הממשלה;
עמרם בניזרי, מקורבו של חותה; ועו"ד משה שמעוני, לשעבר מנכ"ל משרד הדתות. את הבקשה הגישו עוה"ד עפר ברטל, דב גלעד כהן וצליל וינשטיין לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
הטענה לאכיפה בררנית מתבססת ברובה על עדותו של ש"ד, הן במשטרה והן בבית המשפט, בה תיאר את חלקם לכאורה של אישים אלו במסכת השוחד בפרשות הולילנד והזרע. לטענת ש"ד, חותה קיבל - בסיועו של בניזרי - שוחד בסך 700,000 דולר כדי לקדם את ענייניהם של יזמי הולילנד, בין היתר בהסרת ההתנגדויות לתוכניות השונות של הפרויקט. פולק, טען ש"ד, קיבל יחד עם
אלי שמחיוף שוחד בסך 245,000 שקל בסיועו של שמעוני, תמורת מעורבותו במו"מ עם היזמים ובהסרת ההתנגדויות לפרויקט.
לגבי מסר טען ש"ד, כי הוא אשר קיבל ממנו 220,000 שקל שנועדו לשלם לפעילי מטה הבחירות של אולמרט, והוא שהיה הגורם המתווך בהעברת השוחד לאולמרט בפרשת הזרע. על יחזקאל אמר ש"ד, כי אולמרט הטיל עליו לקדם את ענייניה של חברת הזרע, וכי יחזקאל היה מעורב בתשלום שוחד בסך 70,000 שקל לאולמרט ששימשו למימון סקר שהזמין אולמרט.
חותה, בניזרי ופולק נעצרו כחשודים בפרשה, ואילו שמעוני (אשר הועסק בידי ש"ד) נחקר באזהרה, אך איש מהם אינו עד תביעה במשפט. לעומת זאת, מציינים הסניגורים, עומדת המדינה להזמין לעדות את אדי קוסטינר, אשר לטענתו של ש"ד נכח בפגישתו עם בניזרי בה נדון השוחד לחותה. יחזקאל גם הוא עד תביעה בתיק, למרות שלא נחקר באזהרה. מסר שמר על זכות השתיקה ואינו עד תביעה במשפט הולילנד.
ברטל, וינשטיין וכהן אומרים, כי לגירסתו של ש"ד יש תימוכין בדמות הרישומים ביומניו של ש"ד, ספחי צ'קים, מכתבים מזמן אמת, שיחתו של
מאיר רבין עם עו"ד אמנון יצחקניא (פרקליטו של ש"ד) שהוקלטה בידי האחרון ועוד. הם גם מציינים, כי למרבה התמיהה פולק לא הועמד לדין בעוד ששמחיוף נמנה על הנאשמים - וזאת למרות שלגירסת ש"ד השניים קיבלו את השוחד יחדיו.
לגבי מסר מציינים ברטל, וינשטיין וכהן, כי המדינה אמרה בלקוניות שהוא שמר על זכות השתיקה ואינו עד תביעה, אך עמדה זו אינה נותנת מענה לשאלה מדוע לא הועמד לדין והאם דמו סמוק מזה של זקן. הם גם מזכירים את דבריו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בהרשיעו את אולמרט בפרשת מרכז ההשקעות, על הקשרים הקרובים וההדוקים בין מסר לאולמרט, ואומרים שלאור זאת - הנימוקים לסגירת התיק נגדו חשובים להם במיוחד. לבסוף מציינים סניגוריה של זקן, כי הפרקליטות נוהגת לפרסם החלטות מפורטות כאשר היא סוגרת תיקים בעלי חשיבות ציבורית גבוהה, אך הפעם לא עשתה זאת - דבר המחזק את ההצדקה לקבלת הנימוקים והראיות שהביאו להחלטה הנוכחית.
