מאז תחילת אוגוסט, חוקר מאדים נודד של נאס"א - Curiosity - משוטט לאורכו ולרוחבו של הכוכב המרוחק ולומד כמה שניתן על פני הקרקע של מאדים.
צוות המשימה פה בארץ לומד במקביל כיצד ייראו החיים במאדים על-ידי ניסוי של חיים ועבודה ביום מאדים, שארוך ב-40 דקות מיום כדור הארץ. אורכו של יום מאדים גורם לאנדרלמוסיה בשעון הגוף הפנימי שלנו, אך חוקרים מבית החולים בריגהאם ונשים פיתחו ובדקו תוכנית לניהול עייפות שהצליחה לשלוט ביעפת (ג'ט-לג) של החלל. תוצאות המחקר שערכו פורסמו בכתב העת SLEEP.
הצוות שחוקר את פני השטח על המאדים נדרש לתקשר עם חוקר המאדים הנודד של נאס"א בזמן מאדים. לוח זמנים יוצא-דופן זה מהווה אתגר גדול לאור העובדה ששעון הגוף הפנימי שלנו התפתח והתרגל ליממה בת 24 שעות, ולא ליממה בת 24.65 דקות, שמקשה עליו לישון להתעורר ולעבוד.
יממה מאתגרת המחקר בוצע במהלך משימת הפיניקס - גשושית רובוטית ששימשה לחקר כוכב הלכת מאדים. גשושית זו צוידה במכשירים לחיפוש סביבות מתאימות לקיום חיים מיקרוביאליים, כלומר יצורים חיים הדומים במורכבותם לחיידקים שעל כדור הארץ, וכן חקר ההיסטוריה של המים.
החוקרים בדקו את יעילותה של תוכנית חדשנית שתלמד את הצוות האנושי כיצד לאתחל את שעוני הגוף במהירות גדולה יותר וכיצד לשפר את איכות השינה, הערנות והביצועים.
צוות המחקר חקר 19 מדענים ואנשי צוות טכני שתמכו במשימה לאורך יותר מ-11 שבועות. המשתתפים עברו הערכות בעזרת יומן שינה/עבודה, שימוש באקטיגרפים (מתקן אלקטרוני קטן העוקב אחר פעילות מסוימת של אדם במשך תקופה נתונה ומתעד אותה, כגון: קצב הלב, נשימה, חום הגוף) ובדיקות ביצועיות על בסיס קבוע. תת קבוצה של משתתפי המחקר קיבלו קופסאות עם אור כחול אותן הניחו בעמדות העבודה שלהם כדי להצליח לאתחל טוב יותר את שעון הגוף הפנימי ולשפר את ביצועיהם. החוקרים גילו כי רוב המשתתפים היו מסוגלים להסתנכרן עם לוח הזמנים של מאדים.
למרות שההסתגלות של הגוף ללוח שינה וערות של 24.65 שעות היא מאתגרת ביותר, המחקר מספק את הבסיס לפיתוח תוכניות מקיפות לניהול העייפות למשימות עתידיות, שיכללו בסופו של דבר שליחת צוות מדענים למאדים.
תוכנית כזו תוכל להוריד את הסיכון לטעויות שמקורן בעייפות במהלך משימות יקרות כל כך. כמו-כן, הממצאים יוכלו להיות יעילים גם לקבוצות אחרות של אנשים שעובדים עם לוחות זמנים קשים כמו צוללנים, שחיים בצוללות במחזור של 18 שעות.
