שופט בית המשפט העליון,
יורם דנציגר, החליט בצעד בלתי שגרתי לחייב צד בהוצאות לאחר שהגיש בקשה לדיון בגלגול שלישי. דנציגר מותח ביקורת על בקשות מסוג זה, המוגשות למרות פסיקה חוזרת ונשנית של בית המשפט העליון.
דנציגר אומר: "בפסיקתו של בית משפט זה נקבע פעמים רבות, כמעט על בסיס יומיומי, כי רשות ערעור 'בגלגול שלישי' תינתן אך ורק כאשר מתעוררת שאלה בעלת חשיבות כללית או ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין או כאשר נדרשת התערבותו של בית המשפט לשם מניעת עיוות דין. כפועל יוצא, חזון נפוץ הוא שבקשות רשות ערעור 'נעטפות' ב'עטיפה' עקרונית בעלת השלכות ציבוריות, אף שאין בהן כל שאלה חדשנית או עקרונית, מלבד רצונם של הצדדים לקבל הזדמנות נוספת (ושלישית) שאינה מוקנית להם, כעניין שבזכות, בדין".
הדברים נאמרים בהחלטתו של דנציגר לדחות את בקשתם של שלושה בעלי דירות בתל אביב לערער על פסק דין שניתן לטובת בעל דירה רביעי באותו בניין. בית משפט השלום בתל אביב קבע שעל אותו דייר לסלק את ידו מגג הבניין, בית המשפט המחוזי הפך את ההחלטה והשלושה ביקשו לערער לבית המשפט העליון. מדובר בגלגול נוסף של סכסוך שהחל בשנת 1993 ומאז העסיק רבות את בתי המשפט.
דנציגר אומר: "הבקשה דנן אינה עונה על הקריטריונים שנקבעו בפסיקה לעניין 'גלגול שלישי', אף לא בקירוב. אדגיש כי הגעתי למסקנה זו לאחר עיון בכתבי הטענות של הצדדים ולאחר התעמקות בפסקי הדין של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי, לרבות פסקי הדין שניתנו בבית משפט השלום על-ידי השופט א' טל במהלך גלגולו הקודם של הסכסוך. לאחר העיון סבורני כי מדובר בסכסוך פרטני ונקודתי שאין לו שום חשיבות כללית או ציבורית".
דנציגר מסביר, כי ביקש לקבל את תגובתו של הדייר הזוכה משום שיריביו טענו לכך שפסק דינו של המחוזי שגוי בצורה בוטה. ואולם, לאחר שעיין בתגובה - אליה צורפו כל כתבי הטענות שהיו בפני המחוזי - התברר שטענה זו אינה מדויקת ומבוססת על הצגה חלקית של היסטוריית הפסיקה בסכסוך בין הצדדים. לפיכך חויבו המבקשים בתשלום הוצאות בסך 10,000 שקל. המבקשים יוצגו בידי עו"ד ד' וייס, והמשיב - בידי עו"ד י' דויטש.
