דיון בהרכב מורחב בתביעת סרן ר' נגד דיין

בית המשפט העליון יקיים דיון נוסף, בהרכב מורחב ונדיר של תשעה שופטים, בעניינם של אילנה דיין ורס"ן ר'. כך קבע (יום ד', 3.10.12) הנשיא אשר גרוניס, אשר קיבל את בקשתו של ר'. ההרכב יכלול את גרוניס עצמו, המשנה לנשיא מרים נאור, והשופטים עדנה ארבל, סלים ג'ובראן, אסתר חיות, חנן מלצר, עוזי פוגלמן ויצחק עמית. שני האחרונים היו חברים בהרכב שנתן את פסק הדין המקורי בעליון, לצידו של המשנה דאז אליעזר ריבלין שכבר פרש משיפוט. טיעוני הצדדים יוגשו עד 7.2.13, וטרם נקבע מועד לדיון. מדובר בכתבה ששודרה בתוכנית "עובדה" בנובמבר 2004, ואשר האשימה את ר' - אז סרן ומפקד מוצב "גירית, שבדרום רצועה עזה - בווידוא הריגתה של ילדה בת 14 שנחשדה בטעות כמחבלת. נעם סולברג, בתפקידו הקודם כשופט בית המשפט המחוזי בירושלים, קיבל את תביעת הדיבה של ר' נגד דיין וטלעד וחייב אותם בתשלום פיצוי בסך 300,000 שקל. בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של דיין וקבע, כי התוכנית הייתה "אמת לשעתה", שכן היא שיקפה את החשדות שהיו באותה עת נגד ר' - מהם זוכה לאחר מכן. השופטים אליעזר ריבלין ויצחק עמית קבעו, כי דיין הסתמכה בשעתו על מקורות מהימנים, לרבות כתב אישום שהוגש ביום שידור הכתבה נגד ר' ואף האמינה בנכונות הדברים. ערעורה של טלעד, שהייתה אז זכיינית ערוץ 2, לגבי עצם הטלת האחריות עליה, נדחה, משנמצא שהפרומו אותו שידרה כלל לשון הרע. עם זאת הופחת סכום הפיצוי שהוטל על טלעד ל-100,000 שקל, בהתחשב באיזון הראוי בין חירות הביטוי לבין ההגנה על השם הטוב. באי-כוחו של הקצין, עוה"ד אלעד איזנברג ויואב מני, טענו בבקשתם לדיון נוסף, כי פסק הדין משנה סדרי-עולם בדיני לשון הרע, ונותן באופן תקדימי עדיפות כמעט מוחלטת לחופש העיתונות אל מול זכות האזרח לשמירה על שמו הטוב. לדברי מני ואיזנברג, ההלכות החדשות שנקבעו בפסק הדין מנחיתות מכה אנושה על יכולתו של האזרח הפשוט לזכות בתביעה נגד כלי תקשורת שהוציא את דיבתו רעה. הסוגיות העקרוניות בהן ביקשו לעסוק בדיון הנוסף הן:

• דוקטרינת "האמת לשעתה", אשר לטענתם מעניקה לעיתונאי חסינות מפני תביעת לשון הרע אפילו אם פרסם דברי כזב, ובלבד שבמועד הפרסום היו אלה דברים שידועים לציבור בהתאם ליכולת הבירור של העיתונאי הסביר.

• ההכרעה בדבר קיום "עניין ציבורי" בכתבות תחקיר על נאשמים לאחר שכבר התחיל ההליך המשפטי.

• ההרחבה המשמעותית שנעשתה להגנת תום הלב שניתנת לעיתונאים המפרסמים דברי לשון הרע, לאחר שבית המשפט העליון ביטל את הלכת עיתון הארץ שהגבילה את ההגנה הזאת למקרים נדירים וייחודיים.

• סוגיית הפרסומים החוזרים ואחריותה האישית של דיין להוצאת הדיבה בשידור החוזר של הכתבה בתוכנית סיכום השנה של "עובדה"- לאחר שכבר טען ר' שמדובר בעלילה.