חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בשיתוף עם משרד הבריאות הישראלי, פיתחו במסגרת מחקר משותף, מודל חדש להערכת מוכנות בתי חולים כלליים לארועים רבי-נפגעים (אר"ן).
המודל, שפורסם במסגרת העיתון American Journal of Medical Quality, עושה שימוש ב-306 פרמטרים מדידים שהוגדרו מראש להערכת המוכנות של בתי החולים הכלליים בישראל בארבעה תחומים עיקריים: נהלי הפעלה, ידע, ציוד והדרכה ותרגול.
"עד כה לא היה כלי בעל תוקף שאומץ בצורה נרחבת בעולם להערכת מוכנות בתי חולים לאירועי חירום", ציינה ד"ר ברוריה עדיני מאוניברסיטת בן-גוריון, המסונפת גם לאגף לשעת חירום של משרד הבריאות בישראל. "היעד היה לחקור את השפעת השימוש המתמשך בכלי הערכה על מוכנות בתי החולים לאר"ן הנובע מסיבות טבעיות או מעשי ידי אדם".
במסגרת המחקר בוצעו שני סבבים מלאים של הערכת המוכנות ב-24 בתי חולים כלליים, בהם הוערך התפקוד על בסיס בדיקת כל הפרמטרים; הסבב הראשון נערך בשנים 2005 עד 2006 והסבב השני נערך בין 2007 ל-2009. בעקבות סבב ההערכה הראשון, בתי החולים יישמו אסטרטגיות של שיפור המוכנות לתיקון הליקויים. כתוצאה מכך, נמצאה עלייה מובהקת בציוני המוכנות כפי שזוהו בסבב השני של ההערכה בהשוואה לסבב הראשון, מ-77 ל-88.5 אחוז; השיפור המשמעותי ביותר נמצא בתחום ההדרכה והתרגול.
במחקר נמצא גם כי השיפור הגבוה ביותר ברמת המוכנות התבצע בבתי חולים שלא היו בעלי ניסיון רחב בהתמודדות עם ארועים רבי-נפגעים. החוקרים מאמינים כי בתי החולים בעלי הניסיון המוגבל גילו פחות שאננות ביחס לבתי חולים בעלי ניסיון רב ועל כן השקיעו מאמצים רבים יותר בזיהוי והטמעת לקחים שנלמדו בבתי החולים השונים מהתמודדות עם ארועים קודמים.
"הערכה מתמשכת של רמת המוכנות לחירום מניעה את הנהלות בתי החולים וצוותם לשפר את יכולותיהם", מסבירה ד"ר עדיני. "כל בתי החולים, גם אלו עם ניסיון מוגבל או ללא ניסיון בניהול ארועים רבי-נפגעים, יכולים להיעזר בסטנדרטים המוגדרים בתהליך ההערכה ובהתאם לפתח רמה גבוהה של מוכנות לחירום".
ד"ר עדיני: "בתי החולים בישראל מבוקרים באופן מתמשך על-ידי משרד הבריאות בנוגע למוכנותם לארועי חירום ואסון. לעומת זאת, בקרה כזו פחות נפוצה בארה"ב, מאחר שבתי החולים שם מצופים לפתח ולשמר את מוכנותם לארועי חירום באופן עצמאי".
