העליון: יש להתייחס בפסקי דין לספק הסביר

"ראוי לה לערכאה המבררת, שבעת כתיבת נימוקיה לפסק הדין תתן דעתה לספק הסביר ותשלב את הכרעתה במסגרת כלליו". כך אומר (יום ג', 9.10.12) שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, בהסכמת השופטים אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן. לדעת הנדל, "הדבר יתרום בשלושה מובנים. הראשון - הכרעה מנומקת המשלבת במסגרתה את כללי הספק הסביר מחדדת את מראית פני הצדק. הכרעה שכזו יש בה כדי להפיס את דעתם של הצדדים המתדיינים, בין אם מדובר בזוכה או במפסיד. השני - הכרעה מנומקת כזו מקלה על ערכאת הערעור שעה שזו מעבירה את פסק הדין תחת שבט ביקורתה. השלישי - ואולי החשוב ביותר, כאשר השופט נותן למונח 'ספק סביר' את המקום הראוי לו במסגרת הכרעתו, חזקה עליו כי אכן בחן ושקל את חומר הראיות שבתיק בגדרי כלליו של הספק הסביר". בחלק קודם של פסק הדין, עוסק הנדל בשאלת הגדרתו והחלתו של ספק סביר. לדבריו, "בהינתן שתי גרסות עובדתיות הסותרות אחת את רעותה בהליך הפלילי, אל לו לבית המשפט להסתפק בבחינה הסתברותית בדבר הגרסה הנראית לו אמינה יותר. בל נשכח כי בדיני נפשות עסקינן, וכי ה'סנקציה' הצפויה למתדיין האזרחי, שונה תכלית השינוי מזו הצפויה לנאשם הפלילי. ודוק, קיומן של שתי גרסאות עובדתיות שונות ודאי אינו מצביע לבדו כי יש ספק סביר. ואולם, משהועדפה גירסת המדינה במשפט הפלילי, חובה כי לא יוותר ספק סביר בדבר נכונותה של גירסה זו". הנדל מוסיף: "מקומו של הספק הסביר ב-ד' אמותיו. אין להרחיבו מעבר למידותיו. אמנם, על הספק הסביר להיות 'הגיוני'. ספק שאינו סביר מעורר ספק בעצם קיומו. ברם, הגיונו של הספק אינו נעוץ רק במישור האובייקטיבי. לא ניתן להכריע דינו של נאשם על סמך הגרסא הנכונה יותר 'אובייקטיבית'. כזכור - מדובר בסבירות בשדה הפלילי ולא בשדה דיני הנזיקין למשל. ספק יכול להתעורר גם על מצע עובדתי שאינו בהכרח הגיוני. הספק הסביר יכול ויהיה סובייקטיבי, תולדה של התרשמות הערכאה המבררת". הדברים כלולים בהחלטתו של בית המשפט העליון לזכות את חליל עלי מאשמת גרימת חבלה חמורה לדודו במהלך קטטה ביניהם. הנדל קובע, כי בחינת הכרעתו של שופט בית המשפט המחוזי בנצרת, יונתן אברהם, "מגלה כי זו לא עולה בקנה אחד עם כללי ההכרעה במשפט הפלילי. זאת, הן במישור המילולי-פורמאלי והן במישור המהותי-תוכני... עיון בהכרעתו של בית המשפט המחוזי מגלה כי לא נעשה שימוש במונח 'ספק סביר' - אין ספק כי הדבר מעורר קושי". הנדל מדגיש, כי לא מדובר רק במישור הרטורי, וכי "בחינת פסק הדין בראייה מהותית-תוכנית, מחזקת את האמור בדבר העדר יישומו של כלל הספק הסביר". עלי יוצג בידי עו"ד סעיד חדאד, והמדינה - בידי עו"ד עדי מנחם.