ראש עיריית פתח תקוה לשעבר,
גיורא לב, ומי שהייתה מהנדסת העיר, מדלן אוגניל, יבצעו 120 שעות שירות לתועלת הציבור בלא הרשעה, בשל חלקם בפרשת הבנייה הבלתי-חוקית של הפאואר סנטר בצומת ירקונים. כך קבע (יום ד', 10.10.12) שופט בית משפט השלום בכפר סבא, מיכאל קרשן.
כתב האישום המקורי נגד השניים ייחס להם עבירות של הפרת אמונים, רישום כוזב במסמכי העירייה ועבירות בנייה. כתב האישום הוגש בשנת 2006, שמונה שנים לאחר האירועים שתוארו בו, ותוקן לא פחות משלוש פעמים. לאחר מו"מ ממושך בין המדינה לסניגורים, הודו השניים בעבירות קלות בלבד. לב הודה בהצבעה בעד החלטה לתת אישור שלא כדין ובשותפות להוצאת היתר שלא כדין, ואילו אוגניל הודתה בקביעה בכתב של עובד מוסד תכנון שניתן לתת היתר שלא כדין.
כתב האישום המתוקן התבסס על הקביעה, לפיה לב ואוגניל פעלו בהתאם לחוות דעת של הלשכה המשפטית בעירייה, אם כי הם התעלמו מכך שהיו חילוקי דעות בין היועצים המשפטיים של העירייה לבין אלו של הוועדה המחוזית ומשרד הפנים ולא המתינו לחוות דעת סופית. חוות דעת זו קבעה עוד בשנת 1997, כי ניתן להקים בצומת ירקונים מבנים שלא למטרה חקלאית ללא צורך באישור הוועדה המחוזית או הוועדה לשטחים פתוחים.
קרשן אומר, כי לב ואוגניל הם הראשונים והיחידים עד כה שהועמדו לדין בעבירות בהן הודו, שהעונש המירבי בצידן הוא שנת מאסר אחת בלבד. אמנם, לכאורה מעשיהם הביאו לתוצאה קשה של בניית 11,500 מ"ר שלא כדין על אדמה חקלאית, אך כתב האישום בו הודו - קל בהרבה מזה שיוחס להם בתחילה. לדברי קרשן, לנוכח הנסיבות לא היה נמנע מהרשעתם של לב ואוגניל, אלמלא היו נסיבות מקלות נוספות.
קרשן עומד על כך שאוגניל לא תוכל לקבל רישיון עורך דין אם תורשע, וכי לב - שהוא פנסיונר - לא יוכל לקבל תפקידי ניהול אם יורשע. לדבריו, הפער העצום בין כתב האישום המקורי לבין זה הסופי, גם הוא נסיבה מקלה. לדבריו, נאשם שמעל ראשו מרחף כתב אישום כמו זה המקורי "חייו אינם חיים. שכניו ומכריו מתנכרים לו", ובמקרה של אישי ציבור - הפגיעה קשה עוד יותר. עוד מציין קרשן, כי חלפו 14 שנים מאז ביצוע העבירות, וענישה בטווח זמן שכזה היא כמעט חסרת ערך.
עוד אומר קרשן, כי יש להביא בחשבון את העובדה שכאמור לב ואוגניל הם הראשונים העומדים לדין בסעיפים אלו, וכן את העובדה שאיש מלבדם - מאנשי העירייה - לא הועמד לדין. בין היתר הוא עומד על כך שהיועצת המשפטית, אשר נתנה את הייעוץ השגוי, יצאה פטורה בלא כלום, בעוד מי שהסתמכו על חוות דעתה - הועמדו לדין.