האיחוד האירופי זכה בפרס נובל לשלום לשנת 2012. כך הודיע (יום ו', 12.10.12) יו"ר ועדת הפרס, תורביורן יאגלנד.
חמשת החברים בוועדת הפרס הנורבגית שקובעת את הזוכה בפרס נובל לשלום בחרו פה אחד באיחוד, מבין 231 אישים וארגונים שהוצגו כמועמדים לפרס היוקרתי.
"האיחוד האירופי מקבל את הפרס עבור שישה עשורים של תרומה לקידום שלום, התפייסות, דמוקרטיה וזכויות אדם באירופה", ציין יאגלנד והוסיף כי עד לא מזמן התרחשו מלחמות באירופה וכעת האיחוד תרם לפיוס. "החלק בייצוב היבשת שמילא האיחוד סייע להפוך את אירופה הקרועה של פעם מיבשת של מלחמה ליבשת של שלום".
הצלחה היסטורית עם אתגרים קשים בפתח רבים צפו כי האיחוד האירופי יזכה בפרס נובל לשלום בשל העובדה שבשנה הנוכחית מציינים באירופה 60 שנים לייסוד קהילת הפחם והפלדה, שהיוותה את הבסיס לאיחוד האירופי.
האיחוד האירופי צמח מתוך ההרס העצום של מלחמת העולם השנייה, והונע על-ידי האמונה כי קשרים כלכליים מתהדקים יוודאו כי אויבים בני מאות בשנים לא יפנו זה נגד זה שוב. כיום האיחוד מורכב מ-500 מיליון בני אדם ב-27 מדינות, כשמדינות נוספות ממתינות להצטרף אליו.
הצלחתו של האיחוד האירופי במניעת מלמחה בין שתי המעצמות גרמניה וצרפת אינה מעורערת. להפך, שתי המדינות הללו נוטות להיות כעת שחקניות דומיננטיות באיחוד, כשנשיא צרפת וקנצלרית גרמניה נפגשים לעתים קרובות ביחד כדי לקבוע, הלכה למעשה, את מדיניות האיחוד. בריטניה תמיד הייתה בהסתייגות מאז שהצטרפה אל האיחוד בשנות ה-70', ואינה חלק מגוש האירו המטבע המשותף.
עם זאת, הפרויקט האירופי עומד בימים אלה מול האתגר הגדול ביותר שלו עד כה - משבר חוב שמעורר מתחים עמוקים בין הצפון והדרום, אשר גרם לאבטלה להמריא בכל רחבי הגוש ומאיים על האירו, המטבע המשותף הנמצא בשימוש על-ידי 17 מחברות האיחוד.
ספקנות נגד האיחוד קיימת גם ביבשת עצמה. נורבגיה העשירה בנפט, שם הוענק הפרס, אינה חברה באיחוד, ורוב תושביה מתנגדים בתקיפות להצטרפות אליו. מצביעים נורבגיים דחו הצטרפות לאיחוד האירופי פעמיים, בשנים 1972 ו-1994.
