עיריית ירושלים דרשה מיזמי
הולילנד שטחי ציבור לפי 430 יחידות דיור בלבד, ולא לפי למעלה מ-800 היחידות שאושרו בסופו של דבר. זאת, משום שבתב"ע השלישית של הפרויקט נכללו רק 430 יחידות דיור ועוד 416 יחידות נופש, כאשר לגבי האחרונות לא נדרשו שטחי ציבור. כך אומר (יום א', 14.10.12) ש"ד בהמשך חקירתו הנגדית במשפט הולילנד.
סניגורו של
הלל צ'רני, עו"ד
גיורא אדרת, טען שהתב"ע דיברה על למעלה מ-800 יחידות דיור. ש"ד השיב, כי הוא זה שהכין את התב"ע והוא זה ששילם את השוחד, ולכן הוא יודע טוב יותר מה נכלל בה. "היה ברור מההתחלה שהמגדלים הם רק לנופש, זה היה גם לאחר ההתנגדויות בוועדה המחוזית ואיש לא ערער על הנקודה הזאת", הוסיף. "לא התווסף אפילו דבר אחד למבני הציבור" [כאשר הנופש השתנה למגורים].
בתחילת הדיון אמר השופט
דוד רוזן: "יכול להיות שאהוד אולמרט פעל בחוכמה ולטובת העירייה כאשר הסכים לקבל מיזמי הולילנד היטל השבחה של 20 מיליון דולר. זה אדם מאוד מתוחכם". רוזן טען בפני ש"ד, כי העירייה עשתה עסקה מצוינת כאשר הסכימה לקבל את היטל ההשבחה, בטרם ידעה על העסקה הנרקמת למכירת השליטה בפרויקט לקבוצת קרדן ופולאר, ובטרם ידעה אם בכלל תימכר הקרקע ויהיה חיוב בהיטל השבחה.
ש"ד השיב, כי אולמרט שאל אותו - לאור פרסומים בתקשורת - האם יש מו"מ למכירת הקרקע, והוא ענה לו שיש מו"מ אך אין סיכום. "ראש עירייה אחר היה אומר שנמתין לעסקה או שהיה רוצה לדעת על איזה סכום מדובר במו"מ, אבל הוא רק אמר שאגיד לחבר'ה שלנו לסתום את הפה". רוזן שאל מדוע הסכים לשלם 20 מיליון דולר ולא דרש הפחתה נוספת, וש"ד השיב שזה היה הסכום שקבע מלכתחילה. הוא הסכים, כי הייתה זו עסקה מצוינת מבחינת העירייה.
אדרת הציג עדויות של כמה מבכירי העירייה, ולפיהן ש"ד כמעט שלא היה מעורב במגעים על היטל ההשבחה, וכי הם סברו שהתשלום שנקבע הוא הישג לעירייה. ש"ד הגיב, שאין לו מה לומר על עדויות אלו. הוא אישר, כי מי שהיה אז מנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים וכיום הממונה על התקציבים,
אודי ניסן, לא קיבל שלמונים כלשהם תמורת ההסכם אליו הגיע עם היזמים בהוראתו של אולמרט. עוד אישר ש"ד, כי אמור היה לקבל מיליון דולר תמורת טיפולו בהיטל ההשבחה, ולכן היה לו אינטרס להפגין פעילות.
ש"ד סיפר, כי "צ'רני פחד פחד מוות מאמא שלו" ולכן היסס האם למכור את השליטה בדצמבר 1999 לקלדש וקרדן. הוא אישר, כי קלדש ביקשה להשהות את חתימת ההסכם עד להכנת תב"ע ד', אך לבסוף נסוגה.
אדרת התעמת עם ש"ד בשאלה האם סלילה עצמית של כביש הטבעת בפרויקט אכן הייתה זולה מהאגרות שדרשה העירייה, כטענתו של ש"ד. אדרת הציג שורה של מסמכים מהם עלה, כי האגרה הייתה נמוכה ב-20 מיליון שקל מהסלילה העצמית - כך שלא היה מקום לתשלום שוחד תמורת מתן היתר לסלילה עצמית.
ש"ד השיב, כי הנתונים שהציגו לעירייה היו מנופחים, ולמעשה בידי היזמים היו נתונים לפיהם הסלילה הייתה זולה בהרבה: 25-20 מיליון שקל, לעומת דרישה לאגרה של 42 מיליון שקל. עם זאת אישר ש"ד, כי ביקש מאולמרט שהעירייה תקזז את אותם 20 מיליון שקל ממחויבויות עתידיות של היזמים, אך העירייה סירבה. בסופו של דבר נשלל הכביש בידי היזמים, אך לטענת ההגנה הם עשו זאת משיקול של עיתוי ולא משיקול של עלות.
