קרקס. אין מילה טובה יותר לתאר את התנהגותם (יום ב', 15.10.12) של הנאשמים בפרשת הונאת המיליארד - כתב אישום המייחס להם עבירות מס בהיקף של מיליארד שקל. אי התייצבות של סניגור, נאשמים היוצאים במחאה מהאולם, אי זימון עדים, סירוב להתייצב לחקירה נגדית - והכל בתוך ישיבה קצרה אחת. רוני בראנס אמור היה להיחקר בידי התביעה, אך פתח את הדיון בהצהרה שהוא מסרב לעשות זאת בטענה שפרטים מדיונים בדלתיים סגורות דלפו: "כל מה שהיה כאן, יצא החוצה. אני לא מאמין לאף אחד. מבחינתי שיעמדו כולם למכונת אמת. הדברים הודלפו ברמה גבוהה. אני כולי רועד. אני גמרתי עם בית המשפט הזה...אני לא מאמין לאף אחד יותר. אתם רוצים לסכן את החיים שלי. אני מבקש שכב' השופט יגזור את הדין. תעשה מה שאתה רוצה, יש ערעור. אני כולי רועד מפחד ועצבים". שופט בית משפט השלום בבאר שבע, עידו רוזין, לא התרשם וביקש מהתביעה להמשיך בחקירה הנגדית. את שאירע לאחר מכן, הוא תיאר בפרוטוקול: "הנאשם מס' 1 קם מכיסאו ועזב את האולם, תוך שהוא מחרים את ביהמ"ש. ביהמ"ש הבין מהנאשם מס' 1, שאין בכוונתו להמשיך ולשתף פעולה עם החקירה הנגדית". לא הייתה זו הפעם הראשונה שבראנס סירב לשתף פעולה עם ההליך, והוא עשה זאת גם בדיון בשבוע שעבר, אבל הפעם לרוזין נמאס: "אני קובע שבכך מסתיימת חקירתו של הנאשם מס' 1. כל אחד מהצדדים יוכל להתייחס למשמעויות הנובעות מכך במסגרת הסיכומים". אז אולי ניתן יהיה להתקדם עם דוד שבת? לא ולא. הוא היה אמור לזמן את עדיו, אך לא עשה זאת ועזב גם הוא במחאה את האולם. ומה עם שלמה עזרן? גם מכאן לא צמחה הישועה משום שסניגורו, עו"ד אלי מויאל, לא טרח להגיע. הדיון אומנם נקבע ל-8:30 אך מויאל טרח להופיע רק אחרי השעה 10:00. הפרוטוקול אינו משקף נימוק או התנצלות כלשהם מצידו. להפך: מהר מאוד התברר שגם הוא אינו מסייע לקדם את המשפט. בראנס, שהתרצה לחזור לאולם, ביקש מרוזין דחייה של חצי שנה כדי שיוכל לשבת עם כל העדים ולרענן את זכרונם. ואילו מויאל הודיע שלא יוכל לזמן את עדיו לשלושת הדיונים הקרובים, אך ישתדל לעשות זאת בשני המועדים שנקבעו לסוף החודש. שבת מצידו אמר שיש לו עדים, אבל לא לימים הקרובים; הוא מתכוון לזמן לעדות, כך הצהיר, את שר האוצר ואת השר לביטחון פנים. כאן התערב עזרן וסתר את סניגורו: "אני מבקש להכריז כבר עתה: אין לי עדים. תעבור לשלב של סיכומים". מויאל לא ידע בדיוק איך לאכול את ההצהרה הזו של מרשו: "אני מסתכל על טובת המשפט שמחייבת הזמנת עדי הגנה. אני מכבד את הנאשם מס' 2. מה שאני טוען הוא לטובת הנאשם מס' 2". רוזין הכתיב החלטה. קודם כל קבע, שעדויותיהם של שלושת הנאשמים הסתיימו מבלי שנחקרו בחקירה נגדית. המשמעות, למרות שלא אמר זאת, היא שהמדינה תוכל לבקש את מחיקת כל עדותם, על כל המשתמע מכך. שנית, ציין, בראנס ושבת ביקשו שהות של חצי שנה להביא את עדיהם, ואילו הכרזתו של עזרן הייתה רק ברגע של כעס. המדינה סיימה את ראיותיה עוד בחודש מאי ולכן המסקנה המתבקשת היא: "ביהמ"ש לא השתכנע שאין ביכולתם של הנאשמים לגרום להתייצבות עדים מסוימים (שמשתפים עימם פעולה), אפילו בהתראה קצרה, שתאפשר ניצול יעיל ומלא של המועדים שנקבעו. נראה כי, חוסר שיתוף הפעולה של הנאשמים בהתייצבות העדים מטעמם - נועדה בעיקר להאריך את הדיון". בשורה התחתונה קבע רוזין, כי הוא דוחה את הבקשה לעכב את המשפט בחצי שנה ודוחה את הבקשה לבטל ימי דיונים. "מתוך תקווה כי הנאשמים ישקלו את עמדתם מחדש, אני נותן לנאשמים הזדמנות נוספת להשמעת עדי הגנה, במסגרת הדיונים שנקבעו", אמר. לבסוף העיר רוזין, כי נאלץ לסיים את הדיון ב-11:20 במקום ב-18:00. אנחנו מעירים, כי המועד הקרוב הוא כבר מחר (יום ג', 16.10.12) - ואז נראה האם הפארסה תימשך.