העליון מרחיב חובת הורים למנוע נהיגה בשכרות

"דרישה מבעל רכב לעשות ככל שביכולתו על-מנת למנוע את ביצוע עבירת הנהיגה בשכרות היא דרישה ראויה ובעלת חשיבות. זהו צורך השעה". כך אומר (יום ג', 16.10.12) שופט בית המשפט העליון, נעם סולברג. סולברג מתייחס במיוחד לאחריותם של הורים לנהיגת ילדיהם באומרו: "כאשר אדם נוהג ברכב כשהוא שיכור, כלי הרכב משמש כנשק מסוכן. מי שנותן לאחר לנהוג ביודעו שהוא עלול לשתות משקה אלכוהולי, עליו לעשות כל שביכולתו כדי למנוע את העבירה ובכך להפחית את הסכנה הנשקפת לציבור. אין זה מובן מאליו שאב חייב באופן אוטומטי להתרצות לבקשת בנו ולתת לו את מפתחות מכוניתו. לבקשת הבן להשתמש במכוניתו של אביו יש 'תג מחיר' חינוכי ומשפטי. גם סירוב הוא אופציה; גם הסכמה. אבל ההסכמה צריכה להיות מותנית בתנאים על-מנת להפחית את המסוכנות. "...יש לנקוט באמצעי אכיפה בשלב האפקטיבי, לפני השכרות. בשלב זה, האחריות רובצת גם לפתחו של בעל הרכב. על בעל הרכב מוטלת אחריות לעשות ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה ברכב שבבעלותו".

קודם כל - סוג האירוע

השופט סלים ג'ובראן התייחס לשאלה מהי האזהרה שעל ההורים לתת לילדיהם בנוגע לנהיגה בשכרות. לדבריו, אין מקום לקבוע כללים קשיחים בנושא זה, קביעה שספק אם תהיה אפקטיבית ורק תוביל לריבוי התדיינויות שלא לצורך. במקום זאת, מציע ג'ובראן שש אמות-מידה: סוג האירוע, מרחק מקום הבילוי, גיל הנהג, הניסיון של הנהג בנהיגה, עברו התעבורתי של הנהג והיקף השימוש ברכב של הנהג. והוא מפרט: "במסגרת הנסיבות הרלוונטיות יש להתחשב בראש ובראשונה בסוג האירוע בשבילו נעזר הנהג ברכב. כך, באם הרכב ניטל כדי לנסוע למסיבה או לבילוי אחר שצפוי לכלול שתיית אלכוהול, יש להטיל נטל מוגבר על בעל הרכב לוודא שלא יבוצע ברכבו שימוש אסור. בהמשך לכך, ככל שמקום הבילוי מרוחק יותר ואינו מציע חלופות תחבורתיות (דוגמת תחבורה ציבורית), כך, ראוי שהנטל על בעל הרכב יהיה גדול יותר. זאת, שכן בפועל, אף אם בתחילה הנהג כלל לא התכוון לשתות אלכוהול, באם לבסוף עשה זאת, לא תהיה בפניו כל דרך שלא לנהוג ברכב בשכרות.

לא תמיד צריך לתת את הרכב

"בהמשך לכך, יש מקום לתת משקל לגיל הנהג, לנסיונו בנהיגה ולעבירות נהיגה קודמות שבוצעו על ידו ככל שישנן. ככל שעסקינן בנהג צעיר יותר, וללא ניסיון נהיגה, הסיכוי כי יעריך הערכת יתר את כישורי הנהיגה שלו וינהג בשכרות עולה. ודאי שבמקום שבו לנהג הרשעות תעבורה בגין שימוש אסור ברכב, על בעל הרכב להקפיד הקפדה יתרה כי השימוש ברכב יהיה כדין. במישור היחסים שבין בעל הרכב לנהג, ככל שתדירות השימוש של הנהג ברכב גבוהה יותר, והוא משתמש בו במהלך חיי היומיום, יש מקום להקל בנטל המוטל על בעל הרכב להזהיר את הנהג בכל מקרה ומקרה". במישור המעשי מוסיף ג'ובראן: "ישנם מצבים שבהם אף אם התחייב הילד שלא ינהג בתנאי שכרות, אין מקום למתן הרכב (לדוגמה, באם מדובר בנהג צעיר, הנוהג באישון לילה לאתר מרוחק לבילוי המשלב צריכת אלכוהול רבה). לחלופין, יש לוודא במצבים אלו ברצינות וביסודיות כי ישנו נהג תורן שלא ישתה. אפשר אף שההורה יידרש לרף גבוה יותר, דוגמת וידוא עם הנהג התורן בסיום הבילוי ובטרם הנהיגה ברכב, כי לא שתה אלכוהול". הדברים נאמרו בהחלטתו של בית המשפט העליון לדחות את בקשתו של יעקב אמברם לערער על האיסור שהוטל עליו להשתמש ברכבו במשך חודש, לאחר שבנו נתפס נוהג בו בשכרות. בית המשפט לתעבורה ובית המשפט המחוזי בתל אביב אימצו את עמדת המשטרה, וכך עשה גם בית המשפט העליון. את אמברם ייצג עו"ד דוד גולן, ואת המדינה - עו"ד איתמר גלבפיש.