הליקויים בתכנון משק החשמל ידועים לכל מי שהתבקש בקיץ האחרון לווסת את הפעלת מכשירי החשמל הביתיים - דהיינו: לכל אחד מאיתנו.
מבקר המדינה, יוסי שפירא, פורס (יום ד', 17.10.12) על פני עשרות עמודים את הסיבות לכך שמשק החשמל אינו מותאם לצרכיה של המדינה. הממצא העיקרי: חוסר תכנון לטווח ארוך.
משרד האנרגיה, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות ורשות החשמל טרם יישמו את החלטות הממשלה בדבר השינוי המבני במשק החשמל, לרבות הפעלתה של חברת ניהול המערכת מחוץ לחברת החשמל, והם לא באו לידי הסכמה בעניין נוסח רישיון ניהול המערכת. כמו-כן, אין גורם המופקד על תכנון מערך הייצור של כלל משק החשמל, ואין גורם המוסמך במפורש על-פי חוק לאשר תכנון זה.
משרד האנרגיה טרם הכין תוכנית אב ולא פעל לקידומה של תוכנית מתאר ארצית למשק האנרגיה. לפיכך אין למשרד ולמשק האנרגיה מתווה תכנוני ארוך טווח בנושאים מרכזיים, לרבות משק החשמל. מכאן שהמשרד לא קבע את היקפו של פיתוח מערך הייצור, מועד פיתוחו והרכבו; הוא לא עשה את הצעדים הנדרשים ליצירת ביטחון אנרגטי; ואף לא הבהיר את משמעותו מבחינת תמהיל הדלקים הרצוי, לרבות מידת הסתמכותו של משק האנרגיה על גז.
מעשה "מסוכן ולא אחראי" עקב תמהיל התחנות שהורה המשרד לחברת החשמל להקים והרישיונות שאישר השר ליצרני חשמל פרטיים, כושר הייצור של תחנות כוח המופעלות בפחם תרד אל מתחת ל-50% מהחשמל המיוצר במשק, ויותר מ-70% מהחשמל במשק ייוצר כבר בשנים הקרובות באמצעות גז טבעי. נתון זה אינו מתיישב עם העמדה שהביעו הגורמים המקצועיים במשרד בשנת 2010, שלפיה יש להבטיח יכולת לייצר לפחות 50% מהחשמל מפחם ולהקפיד ששיעור החשמל המיוצר מגז טבעי לא יהיה גבוה מ-50% בשעה נתונה ומ-40% בשנה. גורמים אלה אף ציינו, כי הגדלת השיעור של ייצור חשמל מגז טבעי מ-50% ל-70% היא מעשה "מסוכן ולא אחראי".
שינוי הגישה לא לווה בעבודת מטה מסודרת שבה נשקלו כל הסיכונים הכרוכים בשינוי והשלכותיו השונות, והמשרד לא הכין סקר סיכונים מקיף ומקצועי לבחינת תמהיל הדלקים המיטבי למדינה. בכלל זה לא הייתה התייחסות מפורשת לסיכון לתקלה במערכת ייצור החשמל שעלולה להוביל לעלטה כללית כתוצאה משימוש בגז בהיקף העולה על 50% מייצור החשמל.
המשרד ורשות החשמל לא קיימו התייעצות בפועל, לפני שאישר השר
עוזי לנדאו את תוכנית הפיתוח לחברת החשמל בדצמבר 2010. בהעדר התייעצות כזאת, קיים חשש שתוכנית הפיתוח שתבוצע אינה המיטבית. המשרד לא הכין תחזית ביקוש עצמאית כבסיס לתכנון מערך הייצור, והסתמך בהכנת תוכנית הפיתוח על נתונים טכנו-כלכליים של חברת החשמל. המשרד גם לא עדכן את תוכנית הפיתוח בהתחשב בהתקדמות הקמת תחנות הכוח הפרטיות ובקשיי ההקמה של תחנות חברת החשמל באשקלון ובצפון הארץ. נוסף על כך, המשרד לא עדכן את סוגי התחנות הנדרשות בתוכנית הפיתוח כתוצאה מעידכון נתוני בסיס, וגרם בכך להוצאות עודפות ניכרות למשק החשמל.
איחור ניכר באתר רוטנברג לנדאו לא השתמש בסמכות המוקנית לו בחוק, לסרב לאשר רשיונות להקמת תחנות כוח פרטיות שיביאו לעודף כושר ייצור, ולחלופין להקטין את ההספק של התחנות שתידרש חברת החשמל להקים לפי תוכנית הפיתוח. בכך העצים המשרד את הסיכון שצרכני החשמל ישלמו עבור יכולת עודפת של ייצור חשמל שאינה נחוצה למשק. בעת חלוקת הרשיונות ליצרנים הפרטיים, לא התחשבו לנדאו ורשות החשמל בהשפעות כניסתם של היצרנים על כמות החשמל שתמכור חברת החשמל, והדבר עלול לגרום להוצאות עודפות של 6.4-4.3 מיליארד שקל בייצור החשמל.
עוד עומד המבקר על השלכות האיחור הניכר בהקמת תחנת הכוח באתר רוטנברג אשקלון, שהייתה אמורה להסתיים עוד בשנת 2008. עמידה במועד הייתה מאפשרת בשנים 2013-2011 לספק 1,260 מגה-ואט, כתחליף לייצור חשמל מסולר ומזוט, שהם יקרים יותר ומזהמים יותר מגז טבעי, ואף לחסוך 4-2.7 מיליארד דולר. המשרד גם לא בדק את ההשלכות ארוכות הטווח על הפעלת התחנה בגז טבעי בגיבוי פחם.
שר האנרגיה דאז, בנימין בן-אליעזר, אישר בנובמבר 2007 תוכנית חירום להקמת יחידות ייצור נוספות בידי חברת החשמל. לפיכך החליטה הרשות בשנת 2007 על תוספת של מיליארד שקל לעלות המוכרת של תעריפי הייצור של חברת החשמל, ובשנת 2008 היא הכירה מראש בעלויות מימון של יחידות הייצור של תוכנית החירום בסכום מצטבר של 2 מיליארד שקל, שייגבו בתעריפי החשמל.
במרץ 2011 החליטה הרשות לפרוס את חוב חברת החשמל לצרכנים בגין עודפי גבייה משנת 2009, עד סוף שנת 2025 לצורך מימון שלב ב' של תוכנית החירום, וזאת בניגוד לעקרונות קביעת התעריפים הקבועים בחוק ולבסיס התעריף שקבעה הרשות. משמעות הפריסה היא הטלת מלווה חובה על ציבור הצרכנים שלא על-ידי הממשלה ושלא באמצעות חקיקה, ולפיכך היא אינה עומדת בהוראות החוק - קובע המבקר.
הציבור ישלם על עודף כושר הייצור שפירא מסכם: "הביקורת על תכנון משק החשמל ומימושו העלתה ליקויים רבים בסדרי קבלת ההחלטות ובהיערכות לאספקת חשמל בעתיד. ליקויים אלו גרמו לכך שתכנון משק החשמל נעשה לטווח הקצר וללא ראייה כוללת, באמצעות אישור חוזר ונשנה של תוכניות חירום המטילות נטל כלכלי על ציבור הצרכנים.
"דרך פעולתם של המשרד ושל גורמי התכנון והבנייה הביאה למחסור הצפוי באספקת מלוא החשמל שיידרש בקיץ 2012 ולאפשרות למחסור זה גם בשנת 2013, ועקב כך עלולים להיגרם למשק בשנים אלה נזקים של מיליארדי שקלים. לעומת זאת, עקב תחילת פעולתם של יצרני חשמל פרטיים בשנת 2014 בשנים שלאחר מכן צפוי עודף כושר ייצור, שעלותו תושת על צרכני החשמל באמצעות העלאת תעריף החשמל. נוסף על כך, הסתמכותם של היצרנים הפרטיים על גז טבעי תעצים את התלות של מערכת ייצור החשמל בגז טבעי.
לדברי המבקר, על משרד האנרגיה לפעול לקידום הכנתה של תוכנית סטטוטורית כוללת למשק האנרגיה ולהשלים בהקדם את הכנת תוכנית האב הכוללת למשק האנרגיה. מן הראוי שגורם אחד מוסמך, מקצועי ובלתי תלוי יכין תוכניות פיתוח לכלל משק החשמל המבוססות על נתונים עדכניים ובלתי תלויים. על משרד האנרגיה, משרד האוצר, רשות החברות הממשלתיות ורשות החשמל להשלים בהקדם את הקמת חברת ניהול המערכת מחוץ לחברת החשמל, ולוודא שכושר הייצור לאחר שנת 2015 לא יהיה גדול מהנדרש.
עוד אומר שפירא, כי יש לקדם את הקמת התחנה באשקלון. על חברת החשמל, מינהל התכנון במשרד הפנים, מוסדות התכנון ומינהל מקרקעי ישראל לזרז גם את הרחבת רשת הולכת החשמל, שתאפשר את הזרמת החשמל המיוצר בתחנות הכוח הפרטיות המוקמות אל הצרכנים ברחבי המדינה באמינות הנדרשת.
