תקציב המו"פ: בלי עדיפויות ויעדים ברורים

בישראל קיימים כמה גופים שתפקידם לייעץ לממשלה בנושאי המחקר והפיתוח (מו"פ), החדשנות והטכנולוגיה. בין הגופים האלה כמעט שאין תיאום ואין הכוונה מרכזית לגבי יעדי המו"פ הממשלתי והתעשייתי שעל הממשלה להתמקד בהם. כך עולה (יום ד', 16.10.12) מבדיקה שערך מבקר המדינה. המבקר מצא כי ועדת המחקר - הזרוע הביצועית ליישום מטרות חוק מו"פ - דנה בכל אחת מישיבותיה בכ-35 תוכניות מו"פ (כ-2,000 תוכניות בשנה) לאחר שכל תוכנית מקבלת ציון מ-1 עד 5 מבודק מקצועי. הוועדה אינה משווה בין כלל תוכניות המו"פ שהוגשו למדען הראשי וטרם נדונו, אלא בוחנת רק את קבוצת התוכניות הנדונות באותה ישיבה. בשל שיטת עבודה זו אין לפני הוועדה תמונה כוללת לגבי רמתן של כלל תוכניות המו"פ, ותוכניות שקיבלו ציון נמוך זוכות לסיוע על חשבון תוכניות שקיבלו ציון גבוה יותר. עוד נמצא כי בכל אחת מהשנים 2010-2008, קיבל המדען הראשי תוספת תקציב לקראת סוף השנה התקציבית. המדען הראשי דן בכרבע מתוכניות המו"פ שהוגשו בשנים אלה במהלך החודשים נובמבר-דצמבר, בסמוך לקבלת התוספת התקציבית. שיטת ניהול תקציב זו היא בין הגורמים לכך שכ-44% מהחברות נאלצות להמתין לקבלת סיוע פרק זמן ארוך יותר מכפי שקובע הנוהל של המדען הראשי. כמו-כן, בהחלטות ממשלה משנים 2003-2000 לחיזוק יישובי קו העימות בצפון, נקבע שחברות יקבלו סיוע מוגדל בשיעור של 25% מעלות התוכנית המאושרת אם המו"פ והייצור מבוצעים באזורי קו העימות. אף שתוקפן של החלטות הממשלה פג בסוף 2003, המשיך המדען הראשי להעניק סיוע מוגדל לתוכניות מו"פ בקו העימות, ורק בינואר 2012 החליט להפסיק סיוע זה החל מ-1.6.12. בכל השנים שבהן הוענק הסיוע לתוכניות מו"פ המבוצעות באזורי קו העימות לא עשה המדען הראשי הבחנה בין קבלני המשנה מהאזורים השונים והעניק את הסיוע לכל הקבלנים בלי להתחשב במקומם הגיאוגרפי. נמצא גם כי ועדת המחקר וועדת הערר אינן מתעדות בצורה מספקת את הנימוקים להחלטותיהן במערכת הממוחשבת של המדען הראשי. עקב כך נפגעו סדרי מינהל תקין ונפגע תהליך הבקרה על ההחלטות. המדען הראשי גם לא קבע קריטריונים ברורים להצלחה של מסלולי סיוע ולמדידת יעילותם והאפקטיביות שלהם ולא הגדיר יעדים שעל כל מסלול סיוע להשיג. המידע שבמערכת הממוחשבת של המדען הראשי על הפעילויות העסקיות של חברות שקיבלו סיוע הינו חלקי ולכן אינו מנוצל כראוי לצורך מעקב אחרי התועלת שבמסלולי הסיוע. מן הביקורת עולה כי החשב הכללי במשרד האוצר והמדען הראשי לא נערכו מהבחינה המשפטית והכלכלית לטיפול במניות של חברות חממה (היזמים של פרויקט המחקר) ששועבדו לטובת המדינה, להבטחת פירעון הלוואות שקיבלו במסגרת החממות הטכנולוגיות. רק ב-2011 נבחר הגוף שיטפל במניות ובנכסי החברות אך טרם גובשו הנהלים לטיפול במניות, ולא ננקטו פעולות לשמירת אינטרס המדינה בחברות אלה.

מי ירכז הפעילות מול CERN?

בשנת 2011 נחתם הסכם להצטרפותה של ישראל כחברה מן המניין לפרויקט CERN. חמישה משרדי ממשלה וות"ת מתקצבים את השתתפות ישראל בפרויקט CERN אך לא נקבע איזה מהם אחראי לריכוז הפעילות מול הארגון, ולא נבנתה תשתית ארגונית מתאימה על-מנת להפיק את התועלת המרבית מההשתתפות של ישראל בפרויקט. בשנים 2011-2009 ביצע המדען הראשי ביקורות ביניים מועטות בחברות שקיבלו סיוע ובכך נפגע הפיקוח עליהן. נמצא כי אין למדען הראשי יעד מוגדר של מספר הביקורות שעליו לבצע בכל שנה ואין הנחיות באלו חברות יש לבצע ביקורת במהלך השנה. המבקר אף מצא כי בעיצומו של המשבר הכלכלי שהתרחש בשנת 2008 יזם המדען הראשי תוכנית לקליטת אנשי מו"פ שפוטרו מתעשיית ההיי-טק בתעשיה המסורתית. עם זאת, משרד התמ"ת לא הצליח להכין את התוכנית בלוח זמנים קצר ולא בחן את הסיבות לעיכובים בהכנתה. המבקר מסכם: "המו"פ והחדשנות בישראל חיוניים להתפתחותו ולקידומו של המשק הלאומי, ולכן על הממשלה לקבוע יעדים ארוכי טווח בנושא מחקר ופיתוח. על-מנת להשיג מטרה זו יש צורך בגיבוש מדיניות לאומית שתספק מענה למגזרים שעליהם תחליט הממשלה ובמעקב אחר ביצועה. סדרי מתן הייעוץ לממשלה בנושאי המו"פ והטכנולוגיה ברמה הלאומית לוקים בחסר. לשם כך יש צורך בשיפור התיאום ושיתוף הפעולה בין המולמו"פ לממשלה בהתאם לתפקידי המולמו"פ כפי שמוגדרים בחוק".