ביקורת של רובינשטיין: סחבת בביהמ"ש העליון

שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, מותח ביקורת יוצאת דופן על סחבת בבית המשפט העליון עצמו. רובינשטיין קובע בשולי פסק דין בערעור פלילי, כי מן הראוי לשומעו מוקדם יותר מכפי שנעשה. רובינשטיין אומר: "צר לי שמסיבות שונות כאלה ואחרות נשמע תיק זה, של ערעור על הכרעת הדין ועל גזר דין בן שלוש שנים, שבו התיצב המערער לריצוי העונש ביוני 2011, רק בספטמבר 2012. אכן עלי להדגיש שעל-פי תולדות התיק לא כל האמור רובץ לפתחו של בית המשפט. אך המדובר בערעור על הכרעת הדין וגזר הדין, שבסדר גודל כזה של ענישה ראוי היה לשומעו לפני כן, שמא יתקבל הערעור וייצא המערער יושב במאסר לשווא. אמנם, לא כך אירע בסופו של יום, נוכח התוצאה".

קול קורא במדבר

בנושא אחר, תוהה רובינשטיין האם המשטרה והפרקליטות מפיקות לקחים ממחדלי חקירה המתגלים בפסקי דין. "אשר למחדלי החקירה, לעיתים חש אני כי קולנו בהקשר זה קורא במדבר, חרף נסיוננו ונסיונם של בתי המשפט בכלל בהערכת תיקים וראיות. לא אחת נדרשנו לצורך בהדרכת חוקרים ובליווי החקירות באופן שיצמצם מחדלי חקירה, ומקווה אני כי ההנחה אינה שבית המשפט יעשה תדיר את מלאכת ברירת התבן מן הבר חרף מחדלי החקירה", הוא אומר. רובינשטיין מצטט באריכות מפסק דין שכתב לפני שש שנים בנוגע לחובתן של רשויות החקירה לחתור לחקר האמת ובעניין ההשלכות של מחדלי חקירה על פסקי דין. כעת הוא מוסיף, לאחר שהשופט יורם דנציגר מנה את המחדלים בתיק הנדון: "הרושם הוא שבתיקים רבים מדי מתגלים מחדלי חקירה. אמנם, מודע אני לכך שסניגורים, כידם הטובה ובחתירתם לסייע לשולחם, מעלים טענות רבות בדבר מחדלים, ועל בית המשפט לבור בין עיקר לטפל וטקטי. אבל ישנם, כמו בענייננו, גם מחדלים 'על אמת'. חברי מנה במקרה דנא את המחדלים שניתן לעמוד עליהם, ושוב, גם אם לא הגיעו אלה לכלל עוול ועילת התערבות, האין ראוי למשטרה ולפרקליטות להפיק שוב ושוב לקחים לעניין הדרכה ופיקוח על חקירות?".

להעמיד את כל המשאבים

דנציגר אומר, כי בית המשפט עלול לטעות בהערכת עדויות, ולכן "מוטלת החובה על רשויות החקירה להעמיד את כל המשאבים הדרושים על-מנת לאתר ראיות פיסיות ואחרות שהן ראיות אובייקטיביות שיהיה בהן כדי לספק עוגן חיצוני לעדות... אני מודע לכך שמשטרת ישראל מוגבלת במשאבים אך אין בכך כדי להצדיק הימנעות מביצוע פעולות חקירה בסיסיות שלא ניתן להשלים עם אי-ביצוען". הדברים נאמרו בהחלטת בית המשפט העליון לדחות את ערעורו של ווספי ענתבאווי, אשר הורשע בחבלה בכוונה מחמירה ונדון לשלוש שנות מאסר בשל תקיפת עובד בתחנת דלק. בית המשפט המחוזי ובית המשפט העליון קובעים שהיו מחדלי חקירה, ובראשם הימנעות המשטרה משיגור מיידי של חוקר תנועה או מעבדת מז"פ למקום האירוע, אך לא היה בהם כדי לפגוע בהגנתו של ענתבאווי. את ענתבאווי ייצג עו"ד שלומי בלומנפלד, ואת המדינה - עו"ד זיו אריאלי.