"אוכלוסיות רבות הסובלות מקשיים סוציו-אקונומיים לא מצליחות להגיע למוסדות השכלה גבוהה מתוקצבים ולכן בפועל משלמות שכר לימוד גבוה פי 3 מאוכלוסיות במעמד גבוה יותר" - כך עולה ממחקר שערכה חברת 'מאגר מוחות' לבקשתה של סגנית השר גילה גמליאל במטרה לבחון שיטות תקצוב מוסדות השכלה גבוהה חלופיות שיאפשרו את הנגשת ההשכלה הגבוהה בישראל לכלל שכבות האוכלוסיה.
שיטת השוברים המחקר בחן את "שיטת השוברים" שהונהגה באנגליה, שהינה שיטה למימון לימודים שהתחילה כשיטת מימון של תלמידים בבתי ספר, ולפיה תקציב החינוך מוקצה לא למוסדות החינוך אלא מועבר ישירות להורים באמצעות שובר, וההורים יכולים לרשום את ילדיהם לכל בית ספר בו יבחרו. ביסוד השיטה עומדת הזכות הבסיסית של ההורים לבחור את בתי הספר שבהם יתחנכו ילדיהם ללא קשר למקום מגוריהם או לרמת ההכנסה שלהם.
באנגליה הוחלט להציע לציבור הסטודנטים מענקים או שוברים/תלושים אשר באמצעותם הם יכולים לבנות תוכנית לימודים ולבחור את מוסד הלימוד בו הם מעוניינים. אחת המטרות של מדיניות זו היא לשפר את אפשרויות הבחירה בחינוך ולכלול מנגנוני שוק (Market) במסגרת ההשכלה הגבוהה. מטרה נוספת של מימון ממוקד סטודנט שכזה, היא להגדיל את התחרות בין מוסדות הלימוד כמו גם לספק תמריצים לאותם מוסדות להשכלה גבוהה לשם שיפור האיכות והיעילות שלהם.
היישום בארץ: לפי מודל פילוח קהלים לאחר בחינת מספר חלופות ליישום השיטה בישראל, מצביע המחקר כי נכון יהיה לקדם בישראל את מודל ה"דיפרנציאלית ממוקדת", הטוען כי יש לקיים הטבות על-פי פילוח קהלי יעד אותם יהיה ניתן לממש בכל רחבי מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל. המשמעות - לספק תקציב למוסדות הלימוד בתקצוב דרך הסטודנטים ובכך להבטיח הגעת התקציב ליעדו, קרי הסטודנטים, ולא למקומות בלתי ראויים.
בין הקריטריונים המוצעים למתן שוברי לימוד חינם לאקדמיה: - סטודנטים הלומדים בפריפריה גיאוגרפית ו/או סוציו-דמוגרפית.
- סטודנטים הלומדים תחומים ומקצועות מועדפים על בסיס מדיניות והחלטה לאומית.
- סטודנטים יוצאי צבא או שירות לאומי-אזרחי.
- סטודנטים בעלי הישגים ומצוינות.
- סטודנטים העוסקים במחויבות, תרומה ועשייה חברתית או קהילתית.
- סטודנטים על בסיס העדפה מגדרית מתקנת.
סגנית השר במשרד ראש הממשלה, גילה גמליאל, ציינה בעקבות ממצאי המחקר, כי "המסקנות מעלות על נס את חשיבות עידוד צעירי ישראל לרכישת השכלה גבוהה. דוח זה מצביע על צעד נוסף אותו יש לקדם בהמשך לחוק למימון שנת לימודים ראשונה חינם במוסדות בפריפריה אותו קידמתי בשנה שעברה. ובכך נוכל להביא למימון מלא של מערך ההשכלה הגבוהה בישראל עבור כל אזרחיה. אנו נבצע ניתוח כלכלי אחראי להיתכנות המודל המוצע".
עוד הוסיפה גמליאל, כי בכוונתה להרחיב את חוק שנת לימודים ראשונה חינם לכלל היישובים בארץ וכי צעדים אלה יובילו בסופו של דבר לחינוך חינם מגיל שלושה חודשים ועד לסיום התואר הראשון.
גיא שריקי, יו"ר המכללה למנהל, ממובילי היוזמה וצוות ההיגוי, אמר: "לאחר שבחנו את השיטה המוצעת על-ידי המחקר, הגענו למסקנה כי באמצעות שיטה זו כוחם של הסטודנטים יגדל ותתאפשר בחירת מוסד לימוד מתוך היקף רחב יותר של מוסדות להשכלה גבוהה בהשוואה למצב הקיים, כך שהאוניברסיטאות יצטרכו להתחרות בכדי למשוך אליהן את הסטודנטים".
