סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
ורדה אלשיך, צפויה לאשר (יום ג', 23.10.12) את מכירת נכסי
מעריב ל
שלמה בן-צבי ועמוס מימון. הנאמנים, ד"ר
שלמה נס ועו"ד
ירון ארבל, המליצו למכור לבן-צבי את הפעילות העיתונאית תמורת סכום מירבי של 80 מיליון שקל, ואת הדפוס למימון תמורת 65 מיליון שקל. בדיון בפני אלשיך הובעה תמיכה גורפת בהצעה.
מחזיקי איגרות החוב של מעריב, בהיקף של 73 מיליון שקל, מסכימים שנכסי העיתון יימכרו במהירות האפשרית לבן-צבי ומימון. עו"ד
אופיר נאור, נציג חברת הרמנטיק, הנאמן לאג"ח, אמר (יום ג', 23.10.12) שהתמיכה ניתנת בחוסר ברירה, משום שבעל השליטה
נוחי דנקנר משך את ידיו מהעיתון ובשל הפעלתו הגרעונית הפוגעת בכספים שיעמדו לזכות הנושים. אלשיך הגיבה בחיוך: "אני לא רגילה שאתה מסכים. עו"ד נאור כנראה לא לקח את התרופות שלו הבוקר".
ביקורת על הכשרת הישוב נס מסר לאלשיך, כי קבוצת הכשרת הישוב הודיעה לנאמני מעריב, כי תהיה מוכנה להשלים הפרשות עבור זכויות עובדי מעריב אם יהיה בכך צורך. אלשיך הגיבה: "אלוהים ישמור אותם. הם עושים טובה למישהו, אם יתברר שהם לא הפרישו את כל מה שצריך? תמסור להם בדיוק את זה".
אלשיך עמדה על כך שאין מציעים טובים יותר. "בעלי השליטה לא מעניינים אותי, אלא קודם כל העובדים. יש בעל שליטה אחד שכל הזמן מתרוצץ, והשני יושב ומנדנד רגליים". על טענת קבוצת נמרודי, לפיה תרומתה היא בהימנעות מגביית שכר דירה על בניין מעריב, אמרה אלשיך: "זה לא נקרא לתת. זה לעשות צחוק. שיקחו מכיס אחד ויתנו לכיס אחר".
נציגת העובדים, עו"ד גלילה הורנשטיין, מסרה שניהלה מו"מ עם בן-צבי עד שעות אחדות לפני הדיון משום שנותר המציע היחיד. "ברור שאנחנו תומכים בעמדה לאשר את העסקה היום, כי העובדים במצב בלתי נסבל ואנחנו מקווים שייצא טוב מן הרע". היא הודיעה, כי נחתמו שני הסכמים עם בן-צבי: הסכם קיבוצי מיוחד עם ההסתדרות ושלושת הוועדים (המערכת, המינהלה והדפוס), והסכם עקרונות להפעלת מערך ההפצה באמצעות חברת גל מעתון, לו שותפים גם הנאמנים. הורנשטיין ציינה, כי בלא ההסכם השני - 900 עובדי ההפצה היו הולכים הביתה. מבין יתר עובדי העיתון, ייקלטו קרוב ל-500 עובדים, ובסך-הכל - 1,400 מבין 2,000 עובדי מעריב.
"לכל אחד יש אבל" "אני לא צריכה מחמאות, הם כבר נתנו לי מספיק: אני מלאת אומץ. זה רק להראות לכם שקראתי את ההצעה", התייחסה אלשיך בהומור לדבריהם של הנאמנים בדבר האומץ שהפגינה כאשר אישרה הפעלה גרעונית של מעריב בזמן הקפאת ההליכים. בנימה רצינית אמרה, כי קיים לחץ של זמן המחייב להחליט במהירות לגבי מכירת מעריב. היא הודיעה, כי לא תעניק פטור כלשהו לקבוצת אי.די.בי ולהכשרת הישוב מחקירות ואחריות עתידית, שכן הנאמנים לא ביקשו זאת.
הבנק הבינלאומי הודיע שהוא מסכים למכירת בית הדפוס, המשועבד לו. בנק דיסקונט, שהעמיד גם אשראי של 15 מיליון שקל לתקופת ההקפאה, דרש לפרוע תחילה סכום זה והסכים גם הוא למכירת הדפוס. בנק מזרחי-טפחות, שגם לו משועבד הדפוס, הצטרף לתומכים בעסקה אם כי העלה הסתייגויות בנוגע לסדר פרעון החובות. אלשיך העירה: "כולם מסכימים, אבל לכל אחד יש ה'אבל' שלו וזורקים אותו אני לא יודעת לפתחו של מי. זה לא מזג אוויר אביך – אביך ישלם. פה יש שריפה".
כאשר קם נציג הכנ"ר להציג את עמדתו, רמזה אלשיך שהדיון למעשה הוכרע כאשר אמרה לו: "תשיר התקווה". הוא אמר, כי אינו רגיל להגיע לדיונים בתיקים גדולים כאשר אין אופוזיציה קולנית ולוחמת. הוא בירך את נס וארבל, הביע את הסכמת המדינה לעסקות, ובירך גם את העובדים ובן-צבי על שהגיעו להסכמים.