ניתן להימנע מהרשעתו של תאגיד, כשם שניתן להימנע מהרשעתו של אדם, אם כי הדבר צריך להיעשות רק בנסיבות יוצאות דופן. כך קובע (יום ג', 23.10.12) בית ה
משפט העליון. השופטים נותרו חלוקים בשאלה האם ניתן להזמין תסקיר של שירות המבחן בנוגע לתאגיד, ובשאלה האם ראוי להעמיד לדין תאגיד בלבד ולא את מנהליו.
חברת נמלי ישראל הועמדה לדין על זיהום מי הים, בידי קבלן-משנה שלה, בעת עבודות להרחבת נמל חיפה בשנת 2009. במסגרת הסדר טיעון נקנסה החברה ב-100,000 שקל והוטל עליה קנס על תנאי בסך 185,000 שקל. בית משפט השלום בחיפה קיבל את בקשת נמלי ישראל ונמנע מהרשעתה, בית המשפט המחוזי בחיפה קבע שאין מקום להימנע מהרשעתו של תאגיד, ובית המשפט העליון - בדיון נדיר בגלגול שלישי - אימץ את עמדת בית משפט השלום.
בדיון בעליון חזרה בה המדינה מטענתה לפיה ככלל לא ניתן להימנע מהרשעתו של תאגיד, אך טענה שהמקרה הנדון אינו נמנה על המקרים הנדירים בהם ניתן לעשות זאת. רובינשטיין אומר, כי לתאגיד נתונות אותן הגנות הנתונות לבשר ודם, ולכן גם אותו ניתן להעניש ללא הרשעה. ואולם, נותרה השאלה האם ניתן להטיל על תאגיד צו מבחן או צו של"צ - כמקובל לגבי יחידים שאינם מורשעים.
מחיקת נושאי משרה - פסולה רובינשטיין משיב בחיוב על שאלה זו. הוא אומר, כי כאשר כיהן כיועץ המשפטי לממשלה, המירה המדינה כתב אישום בתחום איכות הסביבה בפעילות של אותה רשות מקומית בתחום זה. ואילו על של"צ אומר רובינשטיין, כי "תאגיד שיממש פרויקט מסוים בתחום הקרוב לעיסוקו עשוי ליתן - כפשוטו - שירות גדול לתועלת הציבור". לאור זאת גם קובע רובינשטיין, כי ניתן להורות על הכנת תסקיר של שירות המבחן לגבי תאגיד.
בשולי הדברים מצטרף רובינשטיין לביקורתו של בית המשפט המחוזי על הסכמת המדינה למחוק מכתב האישום בכירים בנמלי ישראל: "לדעתי דבר זה פסול עקרונית מכל וכל, ובצדק כתב בית המשפט המחוזי, כי לא תושג כל הרתעה אם יישאר האישום כנגד תאגיד בלבד ולא נגד העומדים בראשו; לא כך תמומש ההגנה על הסביבה שהיא תכלית כתב האישום; להיות נושא משרה בתאגיד פירושו לא רק סמכות וטובות ההנאה שבצדה, אלא גם אחריות, הכל כמובן בכפוף ל
שימוע ולנסיבות המקרה".
הוספת נושאי משרה - מיקוח עמית הצטרף לרובינשטיין בנושא הימנעות מהרשעת תאגיד, אך חלק עליו בנוגע לתסקיר שירות המבחן ולמחיקת נושאי המשרה. בנושא הראשון אומר עמית: "אופי, גיל, תנאי בית, בריאות גופנית ומצב שכלי - כל אלה תכונות שבשר ודם נתברך בהם, ולא זכינו עד היום לקרוא תסקיר שירות מבחן אודות תאגיד הסובל מהפרעת אישיות גבולית ונוהג באימפולסיביות. שירות המבחן מעסיק אנשי מקצוע בתחום הנפש והעבודה הסוציאלית, שתורתם-אומנותם בבני אדם ולא בתאגידים". הוא מעיר, כי דבריו של רובינשטיין על של"צ לתאגיד קסמו לליבו, אך לדעתו ניתן לעשות זאת רק במסגרת חקיקה.
בנוגע לאחריות נושאי משרה אומר עמית, כי זו כבדה במיוחד בתחום איכות הסביבה וספק אם יש לכך מקום: "עובד של תאגיד חטא באווילות ולחץ על כפתור לא נכון ועקב כך נפתחה מגופה וזיהום השתחרר לסביבה. במצב הדברים דהיום, גם בהעדר רשלנות בפיקוח, בבקרה או בהדרכה והטמעת הנהלים בקרב עובדי התאגיד, עלול נושא משרה בתאגיד למצוא עצמו על ספסל הנאשמים ועם רישום פלילי. ספק אם הטלת אחריות פלילית אישית על נושא משרה בתאגיד, בהיעדר אשם מוסרי מצדו, מתיישבת עם עקרונות יסוד בסיסיים בענישה הפלילית".
עמית מציין, כי לעיתים קרובות מוגש כתב האישום גם נגד נושאי המשרה, אך הם נמחקים ממנו במסגרת הסדר טיעון. "אין לחשוד חלילה בכשרים, אך התופעה עלולה ליצור מראית עין כי הגשת כתבי אישום נגד נושאי המשרה נועדה, מלכתחילה, להוות אמצעי לחץ על התאגיד באמצעות נושאי המשרה במטרה להגיע להודאה ולהסדר טיעון", הוא אומר.
השופט
יורם דנציגר הצטרף לרובינשטיין ועמית במסקנה המעשית, ונמנע מלהביע דעה בשאלת אחריות נושאי המשרה. בנושא תסקיר שירות המבחן הצטרף דנציגר לדעתו של רובינשטיין, ולפיכך התיק יוחזר לבית משפט השלום אשר יזמין תסקיר בנוגע לביצוע של"צ בידי נמלי ישראל.
