בריונים זכו להקלה בעונש בשל הסחבת

סחבת ארוכה בעניינם של שלושה צעירים שביצעו שורה של מעשי אלימות קשים, הביאה לכך שריצוי עונשי המאסר שנגזרו עליהם עוכב תקופה ארוכה, בה החלו בתהליך של שיקום. בעקבות זאת החליט (יום ד', 24.10.12) בית המשפט העליון להקל בעונשיהם. בשולי ההחלטה, שב השופט אליקים רובינשטיין ומותח ביקורת על הסחבת כפי שאירעה הן בבית המשפט המחוזי והן בבית המשפט העליון. אלכסנדר סחונציק, ירון קיסלוב וסרגיי מרץ יצאו באוגוסט 2008 למה שמכנה השופטת דפנה ברק-ארז "סדרת מעשי תקיפה ובריונות שלהם היו שותפים המערערים והתרחשו בלילה מר אחד - חלקם לצורכי סחיטה וחלקם ללא פשר". השלושה הועמדו לדין ב-2009, הורשעו ב-2011 וערעורם הוכרע רק בשלהי 2012. קיסלוב נדון לשנתיים מאסר בפועל, סחוצניק ל-22 חודשים ומרץ ל-20 חודשים. בשלוש שנות המשפט עברו השלושה תהליך שיקום מלא אותו סיימו בהצלחה, השתלבו בעבודה ולא הסתבכו בעבירות נוספות. ברק-ארז אומרת, כי העונשים שגזר בית המשפט המחוזי בירושלים על השלושה לא היו חמורים כשלעצמם, בהתחשב בעבירות הקשות שעברו, ואף הביאו בחשבון את נסיבותיהם האישיות. "אף על-פי כן, לא יכולנו להתעלם מן המציאות השיקומית שהוצגה בפנינו, וזאת בנסיבות שבהן עוכב ביצועו של עונש המאסר שהושת על המערערים והם המשיכו בתהליך השיקומי. החזרה לנקודת ההתחלה, כאילו לא קרה דבר, הייתה מתעלמת מתהליך בן ארבע שנים. בענייננו, אין מדובר עוד בפוטנציאל שיקומי, אלא במציאות שיקומית שהתממשה", היא אומרת. עם זאת, מדגישה ברק-ארז, השיקום אינו יכול למחוק לחלוטין את כובד העבירות שביצעו השלושה ולכן עדיין יש מקום שירצו עונשי מאסר. לפיכך הפחית בית המשפט העליון את העונשים: קיסלוב ירצה 16 חודשי מאסר, סחוצניק 14 חודשים, ומרץ - שנה.

רובינשטיין מצטרף "ביד רועדת"

רובינשטיין הצטרף ("ביד רועדת", כלשונו) לפסק דינה של ברק-ארז, אף הוסיף אמירה יוצאת דופן: "לא הייתי חולם על הקלה בעונשם של המערערים, שעברו עבירותיהם כאחרוני הבריונים, אילולא חלפו למעלה מארבע שנים מיום העבירה עד שהגיע התיק לערעור לפנינו, בנפלאות ובנפתולים של קצבי ההליכים ותמורות שונות בטיפול בתיקים. הזמן אינו עומד על עמדו, והמערערים עברו תהליך שיקום שתיאר שירות המבחן ואימצה חברתי השופטת ברק ארז בהציעה הקלה מסוימת בעונש. "... המעשים אירעו באוגוסט 2008, ובהמשך הועבר כתב האישום, שהוגש תחילה לבית משפט השלום, לבית המשפט המחוזי - וזאת לאחר חודשים ארוכים; אחר כך בא ההליך בבית המשפט קמא, כולל החלפת מותב ודחיות ושינויי ייצוג כאלה ואחרים, והתוצאה היא כי הכרעת הדין ניתנה ב-2.6.11 וגזר הדין ב-30.11.11; ולבסוף בבית משפט זה באה השמיעה בפנינו רק ב-24.9.12. לכל יש הסבר, אך מבחן התוצאה עגום, ואומר דרשני באשר לכל המערכות הרלוונטיות. המערערים אינם באים על עונשם הבסיסי הראוי. בנסיבות, נשתנתה התמונה העונשית בעקבות תהליך השיקום - גורם שהמחוקק מכיר בו כפי שתיארה חברתי - וותקה של הפרשה".