על-רקע דברי הנשיא פרס באזכרה לרבין בשבוע שעבר, לפיהם דרכו המדינית של רבין היא היחידה שתבטיח לדורות מדינה יהודית ודמוקרטית, הזכיר יושב-ראש הכנסת ראובן ריבלין כי מורשתו המדינית של רבין הייתה לחתור להיפרדות העמים באמצעות חלוקת הארץ, ויצירתן של שתי ישויות מדיניות בעלות טריטוריה נפרדת. בנאום בישיבת זיכרון מיוחדת שנערכה (יום א', 28.10.12) בכנסת במלאת 17 שנים להירצחו של יצחק רבין, בנוכחותם של פחות ממחצית יושבי בית הנבחרים, אמר ריבלין: "חלקתי על רבין אז, ועודני חולק עליו היום". אמר ריבלין והמשיך: "אני סבור שהקונספציה של אוסלו יסודה בטעות, והיא כלל איננה ישימה בין הירדן לים. כיום ממרחק הזמן, כמעט 20 שנה מאז אוסלו, ניתן לטעון בברור כי רעיון ההיפרדות בין העמים - כשל. הוא מעולם לא הצליח להתנחל בלבבות של שני העמים, ולא הבשיל לכדי פתרון מדיני ארוך טווח. רעיון ההיפרדות לא הצליח עם הכרזת האו"ם, לא בהסכמי שביתת האש, ולא בניסיונות של אוסלו א' ו-ב', בהסכם חברון, בטאבה, בוואיפלנטישן ובאנאפוליס. הוא נכשל משום שהפרדיגמה שעמדה בבסיסם של כל אותם ניסיונות יסודה בהתכחשות למציאות החיים שלנו כאן". ריבלין הזהיר כי "כל ויתור על אדמת מולדת ועל זכותנו ההיסטורית לחיות בכל מקום בארץ ישראל מערער את היסודות של המפעל הציוני, אפילו אם בא מעמדה ציונית פרגמטית". לדבריו, את הקונספציה של אוסלו מחליפה היום אופציה חדשה: "משני צידי הקו הירוק, נוצרים כיסים משותפים בהם חיים יהודים וערבים. הם לומדים יחד באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת אריאל. בעבור רבים, הקונספציה של אוסלו כשלה". שר הביטחון אהוד ברק אמר: "מורשתו של רבין גדולה יותר מכל מעשה פוליטי שעשה. היא קשורה למהות הציונית של האבות המייסדים של מדינת ישראל. היא חלק בלתי נפרד מהציונות החילונית שמטרתה לבסס את האחיזה הציונית והמעשית ולא המשיחית. עוד עז ועוד דונם, עוד רובה, עוד טנק ועוד מטוס. לכונן כאן חברה יציבה, מדינה יהודית ודמוקרטית. מורשתו המדינית הבינה כי רק הפתרון של שתי מדינות לשני עמים יבטיח את עתיד המפעל הציוני. כל דרך אחרת תוביל אותנו בהכרח למדינה דו לאומית או למדינה לא דמוקרטית. אני משוכנע שריבלין הוא דמוקרט ואני מציע לו לשאול את עצמו מה יקרה כשמיליוני אזרחים ערבים יצביעו לבית הזה. רבין היטיב להבין שירידה מהמסלול של שתי מדינות לשני עמים מבשרת את ראשית הסוף של הציונות ולא ראשית גאולתנו. מי שירה בגבו ירה בגב החברה הישראלית. חבל שהאזכרה נפלה קורבן לקרבה לבחירות". שר החינוך, גדעון סער, שדיבר בעצרת נוער ממלכתית לזכרו של רבין, אמר כי אחרי הירצחו של רבין סולפו ומסולפות תפישותיו ודרכו. כך, למשל, יצחק רבין לא תמך בהקמת מדינה פלשתינית בשטחי יהודה ושומרון. הוא ציטט את הודעתו של רבין בכנסת, חודש לפני הירצחו (5.10.95), באישור הסכם "אוסלו ב'", בה דיבר על כך שפתרון הקבע לשיטתו הוא "ישות שהיא פחות ממדינה". עוד אמר השר סער: ״ההתפתחויות באזורנו בשנים האחרונות מחדדות את הסכנות שבהקמת מדינה פלשתינית בשטחי יהודה ושומרון". לדבריו, ״אחרי הבחירות בארה"ב צפוי שהרשות הפלשתינית תחדש את מאמציה בזירה הבינלאומית ובאו"ם להכרזה על מדינה פלשתינית באופן חד-צדדי והוסיף: ״מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון לא צפויה להביא לשלום אלא להרחיקו, לערער את היציבות באזור ולפגוע בביטחון ישראל״. סער ציין את דבריו של רבין לפני הירצחו ב-25 באוקטובר 1995, בוושינגטון: "בישראל אין לנו ויכוח בנושא אחד: שלמותה של ירושלים והמשך כינונה וביסוסה כבירתה של מדינת ישראל. אין שתי ירושלים, יש רק ירושלים אחת. מבחינתנו, ירושלים אינה נושא לפשרה – ואין שלום בלי ירושלים".