שינויי האקלים עשויים לגרום לכך שהבננות יהפכו למקור מזון קריטי למיליוני בני אדם. כך עולה מדוח חדש.
חוקרים מההתאגדות השיתופית CGIAR מאמינים כי הפרי יחליף את תפוחי-האדמה בחלק מהמדינות המתפתחות.
לדבריהם, גם צמח הקסאווה (מניהוט מצוי, גידול חקלאי רב-שנתי באזורים טרופיים וסב-טרופיים) ו"אפונת-פרה" (קטנית חד-שנתית הצומחת בדרום ארה"ב לשיפור מספוא והקרקע) עשויים לשחק תפקיד חשוב יותר ויותר בחקלאות עם העלייה בטמפרטורות.
הם סבורים כי אנשים יאלצו להסתגל לתפריטים חדשים ושונים בעתיד.
בתגובה לבקשת ועדת בטיחות המזון של האו"ם, קבוצת מומחים בתחום בחנה את ההשפעות שיש לשינויי האקלים על 22 מהמצרכים החקלאיים החשובים ביותר בעולם.
"פריחת" הבננות על בסיס המחקר שערכו, הם מנבאים כי שלושת התוצרים הגדולים ביותר בעולם במונחים של אספקת קלוריות - תירס, אורז וחיטה - יתמעטו במדינות מתפתחות רבות. תפוחי-אדמה, הגדלים בצורה הטובה ביותר באקלימים קרים, עלולים גם הם לסבול מהעלייה בטמפרטורות ולהידלדל.
לדברי המומחים, שינויים אלו יסללו את הדרך לעיבוד סוגים מסוימים של בננות בגבהים גבוהים יותר, אפילו במקומות שכיום מגדלים בהם תפוחי-אדמה. למרות שלגידול הבננות יש מגבלות משל עצמו, הבננות יכולות להוות תחליף לתפוחי-האדמה באזורים מסוימים.
הדוח מתאר את החיטה כצמח החשוב ביותר בעולם כמונחים של אספקת חלבון ומקור לקלוריות, אך על-פי המחקר, החיטה תיאלץ להתמודד עם עתיד קשה בעולם המתפתח, כשמחירים גבוהים יותר לכותנה, לתירס ולפולי סויה דוחקים אותה לשוליים והופכים את החיטה רגישה אפילו יותר ללחץ הנובע משינויי האקלים.
אחד התחליפים, במיוחד בדרום אסיה, הוא, כאמור, צמח הקסאווה, שיכול להיות עמיד לטווח נרחב של שינויים אקלימיים.
שינוי הרגלים השאלה החשובה היא עד כמה אנשים יוכלו להסתגל ליבולים חדשים ולתזונה שונה ואחרת.
למעשה, סוגי השינויים שיתרחשו בעתיד כבר התרחשו בעבר. לפני שני עשורים לא הייתה כמעט צריכת אורז באזורים מסוימים באפריקה, וכיום המצב שונה. אנשים שינו את הרגלי התזונה שלהם בעקבות המחירים. את האורז קל להשיג וקל לבשל.
אחת הדאגות הגדולות ביותר היא כיצד להתמודד עם הצורך בחלבון בתזונה. פולי סויה הם אחד המקורות השכיחים ביותר אך הם רגישים ביותר לשינויי טמפרטורות.
לדברי המדענים, הצמח אפונת פרה, שמוכר באזור הסב-סהרה באפריקה כ"בשר של האנשים העניים", עמיד לבצורת ומעדיף מזג-אוויר חם ולכן יכול לשמש כחלופה הגיונית לסויה. גפני הצמח יכולים גם לשמש כמספוא למשק החי. במדינות מסוימות, כולל בניגריה ובניז'ר, החקלאים כבר עברו מייצור כותנה לאפונת פרה.
קיימת גם סבירות לכך שמקורות לחלבון מן החי יתבססו על מעבר למשק חי קטן יותר. זהוי דוגמה, למעשה, למה שקורה כבר במקומות רבים - מעבר מגידול בקר לגידול עזים, בעיקר בדרום אפריקה מחשש לבצורת.
