זוכתה מפגינה מול משטרת מעלה אדומים

שופטת בית משפט השלום בירושלים, חנה מרים לומפ, זיכתה (21.10.12) את סיגלית חכם שהועמדה לדין לאחר שהפגינה מול תחנת המשטרה במעלה אדומים. חכם הואשמה בהפרעה לשוטר והתנהגות פסולה במקום ציבורי, אך לומפ קבעה שמעשיה חוסים תחת הגנת חופש הביטוי. חכם התייצבה בספטמבר 2009 מול תחנת המשטרה כאשר בידיה שלט בו נאמר כתוב "אני פה כי אין צדק! עד מתי רשעים יעלוזו! רוצה שתטפלו בתלונות שלי 4 שנים הפקרות". לטענת המדינה, היא צעקה גידופים כלפי השוטרים וכלפי עוברים ושבים אחרים, סירבה מספר פעמים לעזוב את המקום, ולאחר תשע שעות נעצרה ולבסוף הועמדה לדין. חכם טענה, כי ביקשה למחות על הימנעות המשטרה מטיפול בתלונותיה נגד אחד משכניה וחבריו. תחילה קבעה לומפ, כי לא הוכח שחכם הפריעה לעוברים ולשבים, ולכן זיכתה אותה מאשמת התנהגות פסולה. את רוב פסק הדין ייחדה לומפ לעבירה של הפרעה לשוטר, ועל כך היא אומרת: "אני מאמינה לשוטרים כי חשו חוסר נעימות ופגיעה כתוצאה ממעשיה של הנאשמת. יחד עם זאת, נראה כי במקרה זה עומדת מול הפגיעה בשוטרים שניצבו בתחנה והיו צריכים לשמוע את צעקותיה ואיחוליה הרעים של הנאשמת, זכות יסוד חוקתית לחופש הביטוי". לומפ מוסיפה: "בנוסף לזכותה של הנאשמת לחופש הביטוי, עמדה לה במקרה זה גם זכותה לחופש ההפגנה. זכות זו גם היא מחירויות היסוד במדינה דמוקרטית. על-אף שאינה זכות מוחלטת והיא מוגבלת על-ידי הצורך לשמור על הסדר הציבורי ועל ביטחון הציבור, ניתן לפגוע בה רק כאשר ישנה 'וודאות קרובה' לפגיעה בביטחון הציבור, כאשר אין די באפשרות תיאורטית אלא יש צורך בראיות ממש. בענייננו לא הוכח כי מעשיה של הנאשמת בעת מחאתה, אף כאשר הניפה את השלט בסמוך לכביש, פגעו פגיעה של ממש בסדר הציבורי ובביטחון הציבור". עוד קבעה לומפ, כי כאשר סירבה חכם להתלוות לשוטרים היא לא הפריעה להם במילוי תפקידם, שכן לא הייתה להם עילת מעצר נגדה. כפי שהעידו כמה מהשוטרים עצמם, חכם הייתה מוכרת להם ולכן לא היה מקום לעכב אותה, ולכן היו יכולים לזמן אותה לחקירה מבלי לעכב אותה מיידית.