משטרת ישראל תפצה את פעיל הימין
איתמר בן-גביר ב-10,000 שקל בשל שני אירועים בהם נעצר שלא כדין בשנת 2005. כך קבע (25.10.12) שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, משה יועד הכהן, בקבלו חלקית את ערעורו של בן-גביר על דחיית תביעתו בידי בית משפט השלום בעיר.
בן-גביר תבע פיצוי של 65,000 שקל בגין שני אירועים: מעצרו בעת שהפגין עם אחרים נגד היועץ המשפטי לממשלה דאז,
מני מזוז, בעת ביקורו בחברון; ועיכובו לאחר חסימת "ציר המתפללים" בחברון, כאשר כבר עזב את המקום ועוכב בשטח גבעת האבות הסמוכה לביתו.
הכהן קבע, כי מעצרו של בן-גביר בתחילת ההפגנה נגד מזוז היה חוקי, אך לא כך הארכת מעצרו בידי קצין המשטרה שלמה אפרתי. הוא מציין, כי אפרתי האריך את מעצרו של בן-גביר תוך סימון סתמי של X ליד העילה "סיכון בטחונו של אדם/ציבור/מדינה", ללא כל פירוט וללא כל ציון של מידע קונקרטי. אם החלטתו של אפרתי התבססה רק על היכרותו עם בן-גביר, אומר הכהן, לא היה בכך די כדי לבסס עילת מעצר כחוק, וגם אם הייתה כזו - הוא היה חייב לבדוק את האפשרות להשתמש בחלופת מעצר. מאחר שמזוז כבר עזב את חברון, לא היה אפרתי נתון בלחץ של זמן והוא היה חייב להפעיל שיקול דעת זהיר.
עוד קובע הכהן, כי עיכובו של בן-גביר בידי השוטר יעקב סוררו היה בלתי חוקי גם הוא, שכן בן-גביר לא השתתף באירוע בלתי חוקי כלשהו וגם כאן פעלה המשטרה נגדו רק על סמך היכרות מוקדמת. לסוררו לא הייתה כל סיבה לחשוב שבן-גביר עלול לסכן את שלום הציבור או שהוא עבר עבירה כלשהי, ולכן עיכובו נעשה שלא כדין.
הכהן מציין את החובה לאזן בין זכות ההפגנה ו
חופש הביטוי לבין השמירה על שלום הציבור ועובדיו, ומוסיף: "הטלת אחריות בנזיקין בנסיבות ענייננו, לא רק שאינה פוגעת באינטרסים של תקינות עבודת המשטרה, אלא משדרת מסר חינוכי והרתעתי ראוי, כאשר מדובר בהפעלת סמכויות אכיפה הפוגעות בזכויות חוקתיות". אפרתי וסוררו פעלו ברשלנות והיו צריכים לפעול בצורה מידתית יותר, תוך כיבוד הוראות חוק המעצרים, כדי שלא לפגוע בזכויות יסוד של בן-גביר - קובע הכהן.
