זכיינית ערוץ 2, שידורי קשת, מזהירה שתעתור לבג"ץ נגד המלצות ועדת לוקר בעניינו של ערוץ 10. קשת טוענת, כי מדובר בחקיקה פרטנית לטובתו של ערוץ 10, המפלה את יתר הזכייניות ולכן היא לא תעמוד במבחן בג"ץ. הדברים כלולים במכתב ששיגרו (יום ד', 7.11.12) עוה"ד רון גזית, בני רוטנברג ואמיר ונג למשנה ליועץ המשפטי לממשלה לעניינים כלכליים, אבי ליכט.
באי-כוחה של קשת מתייחסים להמלצות להאריך את זכיונו של ערוץ 10 בשלוש שנים למרות שטרם שילם את דמי הזיכיון לשנים 2012-2010, תוך יצירת האפשרות שבעליו יקבלו לאחר מכן רישיון לעוד 15 שנים. עוד מוצע, כי מועד פרעון חובותיו של הערוץ למדינה - 110 מיליון שקל - יידחה בארבע שנים לאחר שכבר נדחה פעם אחת. חברת החדשות של ערוץ 10 תוכל להמשיך לפעול מתל אביב, בניגוד לחוק הקובע שתפעל מירושלים; הערוץ יוכל להמשיך להשתמש בחינם באפיק 10; הוא יקבל הארכת זיכיון בלא ערבות כלשהי; והערבות בגין חבילת ההטבות תהיה 56 מיליון שקל בלבד - פחות ממחצית החובות.
לדברי קשת, הסדר זה יהווה "המשך ישיר למדיניות המתמשכת, הבלתי-שוויונית והמפלה, השוררת כיום בשוק הטלוויזיה המסחרית". עוד נטען, כי ההסדר ישמוט את הקרקע מתחת לרגולציה הקשה החלה על הטלוויזיה המסחרית, ויחשוף שמטרתה האמיתית היא לפגוע בחופש הביטוי בכך שהזכיינים נאלצים לשחר שוב ושוב לפתחם של פוליטיקאים.
באי-כוחה של קשת אומרים, כי היו מצפים לראות הסדר דומה שיחול גם על קשת ורשת, כך שגם הן יוכלו לפעול במסגרת זיכיון בחינם עד 2015. עוד הם דורשים לקבוע, כי כל זכיין יקבל ארכה של שלוש שנים לתיקון הפרות הזיכיון, בין אם מדובר בחובות כספיים ובין אם מדובר במחויבויות תוכניות. אם ייקבע הסדר כזה, הם אומרים, עליו לכלול את האפשרות להשתמש ללא תשלום באפיקים הקיימים ואת ביטול החובה לרכוש את חברות החדשות של שני הערוצים.
לדברי קשת, טענותיה אלו אינן נוגעות לצורך לקבוע הסדר כולל חדש לטלוויזיה המסחרית בשל מצוקתה הקשה, אלא רק "למחשבה הפסולה והשערורייתית כאילו ניתן לקבוע הסדר חדש לתועלתה של ישראל 10 בלבד". הסדר כזה, טוענים באי-כוחה, יפגע בזכויותיה החוקתיות בצורה שלא תוכל לעמוד במבחן משפטי.
"הסדר פרטני לישראל 10 משמעו שכל כללי הרגולציה אשר קבועים כביכול בחוק, הם למעשה חסרי משמעות! אין מדובר בחוק של ממש, אלא במסכת הוראות שמשנים, דה-פאקטו, ואף ברטרואקטיביות, לפי מידת הרצון הטוב שמצליח זכיין לגייס בקרב הרשות המבצעת והרשות המחוקקת", טוענים גזית, ונג ורוטנברג.
