בהחלטה נדירה הטיל נשיא בית המשפט העליון,
אשר גרוניס, הוצאות בסך 25,000 שקל על בעלי דין שביקשו לפסול את השופט שבפניו נדון עניינם. גרוניס אומר, כי החליט על כך משום שלא היה מקום להגשת הערעור לעליון ולנוכח התנהלות בא-כוחו של המבקשים.
מדובר בסכסוך שכנים ממושך ברחוב יהושע בן-נון בירושלים, אשר הביא בשנת 2006 להגשת תביעה מצד רוב הדיירים נגד בעלי שתי הדירות בקומת הקרקע. לטענת הדיירים, שלמה ואביבה לוברבום מתנהגים בחצר כאילו היא רכושם הפרטי, ואף סיפחו אותה לצימר שהם מנהלים באחת הדירות. התביעה התקבלה בפסק דין משנת 2010 נגדו לא הוגש ערעור.
בפברואר השנה הגישו הדיירים בקשה נגד לוברבום בטענה לבזיון בית המשפט, בנימוק שאינם מקיימים את פסק הדין המקורי. שופט בית משפט השלום בירושלים,
יצחק שמעוני, דחה את בקשת לוברבום לסלק על הסף את הבקשה, קיבל את תצהירי התשובה של הדיירים האחרים ויצא לסיור במקום. לאחר מכן ביקשו ממנו לוברבום לפסול את עצמו, בטענה שעמדתו קבועה מראש. שמעוני דחה את הבקשה, תוך שהוא מעיר בחריפות רבה לבא כוחם של בני הזוג, עו"ד יואל שמלה, כפי שמתאר זאת גרוניס:
"התנהגות בא-כוח המערערים בדיון 'הייתה בלתי ראויה בלשון המעטה ונגועה בביזיון בית המשפט', כשהמשיך לעמוד ולטעון טענותיו אף שהורה לו לחדול מכך מספר פעמים, עד שנאלץ לפרוש ללשכתו ולהמתין דקות אחדות עד לחידוש הדיון. בית המשפט הוסיף שבמקום התנצלות, ביקש בא-כוח המערערים כי בית המשפט יפסול עצמו". לבקשתו של שמלה הופסק הדיון לאחר החלטה זו של שמעוני, תוך שמרשיו מחויבים בהוצאות של 5,000 שקל, והם ערערו לעליון.
בערעור העלו הצדדים טענות קשות זה כנגד זה, ולוברבום חזרו על טענותיהם נגד שמעוני. גרוניס מצידו אומר: "בוודאי שאין לראות במאמץ שמשקיע בית המשפט להביא את ההליך לסיומו, כדי להקים עילה לפסול אותו". הוא מציין, כי לוברבום ערערו למחוזי על החלטותיו של שמעוני וערעורם נדחה מבלי להידרש כלל לתגובת שכניהם, וכי חיובם בהוצאות בידי שמעוני היה מוצדק.
"התרשמתי מקריאת החומר ומדברי בית המשפט כי ידון ויכריע בבקשה בענייניות ובאובייקטיביות הנדרשת, וכי אין ללמוד מהתנהלות בית המשפט עד הנה כי דעתו ננעלה בסוגיה שלפניו. החלטה להעביר את הדיון למותב אחר אינה מתאימה ואינה נדרשת ותהווה מתן 'פרס' למערערים, בסיכול הליך שיפוטי תקין", מסכם גרוניס. ואילו על ההוצאות שפסק הוא אומר: "בקביעת שיעורו של שכר הטרחה התחשבתי, בין היתר, בכך שלא היה מקום להגיש את הערעור דנא וכי בא-כוחם של המערערים התנהל באופן בלתי ראוי".
