ביהמ"ש מרחיב חובת הגילוי של רשות המיסים

רשות המיסים ניצלה בצורה צינית ובלתי ראויה את חובת החיסיון שקבע המחוקק, בכך שמנעה מנישום מידע החיוני לניהול הליך משפטי נגדה. כך קובעת (7.10.12) שופטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע, נחמה נצר. רשות המיסים סירבה לאשר לחברת הקורנס, העוסקת במיחזור גרוטאות לצורך ייצוא עופרת, לנכות תשומות מחשבוניות שקיבלה מארבע חברות. הרשות טענה, כי מדובר בחשבוניות פיקטיביות, וכי הקורנס הייתה צריכה להיות ערה לסימנים מחשידים שהעידו על כך. הקורנס הגישה ערעור על ההחלטה וביקשה לחשוף בפניה מידע על אותן חברות ובכלל זה - הדוחות התקופתיים שהגישו למע"מ. רשות המיסים דחתה את הבקשה, באומרה שחובת החיסיון החלה בחוק מונעת ממנה את מסירת המידע. ואולם, נצר קבעה, כי נקודת המוצא המשפטית היא הגילוי ואילו החיסיון יהיה החריג. "הזכות לגילוי הינה חלק מהזכות ומהחובה לקיים הליך משפטי הוגן", היא אומרת. "אמנם נכון, כי על מבקש הגילוי להניח מראש תשתית לקיומה של זיקה - רלוונטיות של המסמכים שגילויים מבוקש לביסוס הגנתו, אלא שנדמה כי הגישה השיפוטית אינה קפדנית מדי, ודי בכך שניתן יהיה להצביע על אפשרות קיומה של זיקה, ובכך להצדיק הגילוי". במקרה הנדון, ארבע החברות בהן מדובר מרחפות כעננה מעל ערעורה של הקורנס - ממשיכה נצר. המידע שהיא מבקשת עשוי לסייע לה לבסס את הטענה, כי שלטונות המס הם שהשתהו יתר על המידה בבירור האמת ורשלנותם היא שהביאה את הקורנס להסתמך על אותן חשבוניות. לדברי נצר, אין היא מוצאת סבירות בכך שרשות המיסים מבקשת להגן על פרטיותן של אותן חברות שאת חשבוניותיהן פסלה, כאשר על בסיס כך היא דורשת מהקורנס להשיב סכומי כסף עצומים. אימוץ עמדת הרשות, היא מסיימת, ישים ללעג ולקלס את דברי המחוקק, אשר קבע במפורש שהחיסיון ייסוג כאשר המידע נדרש לצורך ניהול הליך משפטי.