שי ג'ינפינג נכנס (יום ה', 15.11.12) לתפקידו כיו"ר המפלגה הקומוניסטית הסינית ויו"ר הוועדה הצבאית המרכזית, ובתחילת השנה הבאה יתמנה גם לנשיא המדינה. בכך יושלמו חילופי השלטון במדינה הגדולה ביותר בעולם, בסיומו של תהליך שהתנהל כולו מאחורי הקלעים של המפלגה היחידה המותרת במדינה.
שי החליף את חו ג'ינאטו בשני התפקידים אליהם התמנה השבוע ויחליף אותו גם בתפקיד הנשיא, לאחר עשר שנות כהונה של חו. גם שי צפוי לכהן עשר שנים - שתי קדנציות בנות חמש שנים כל אחת. שי התמנה לסגן נשיא בשנת 2007 ובכך עקף במירוץ לנשיאות של לי קייגאנג, אשר נחשב עד אז למועמד המוביל לתפקיד. מעמדו התחזק עוד יותר בשל הצלחתו בארגון אולימפיאדת בייג'ינג בשנת 2008.
למנהיג החדש של סין יש קשר הדוק יחסית עם המערב. הוא עבד בחווה באייווה לפני 25 שנה, בתו לומדת באוניברסיטת הרווארד והוא נחשב לחובב בייסבול וסרטים אמריקניים. מצד שני, יש המתארים אותו כ"יותר אדום מאדום" מבחינת השקפותיו, ובעבר כבר התבטא נגד המערב בכלל וארה"ב בפרט. ההערכה היא, שהאנשים הקרובים לשי יבואו משלושה מעגלים: בניהם ובנותיהם של מנהיגים קומוניסטיים ותיקים, אנשי מזכירות המפלגה ופקידים מן הממשלות האיזוריות.
בתחום הכלכלי, בו ניצבים האתגרים המרכזיים עימם יצטרך שי להתמודד, הוא צפוי להתמקד בייצוב המחירים בשוק הסיני, ובהיבט רחב יותר - ביצירת תחושת ביטחון בקרב המעמד הבינוני והמעמד הנמוך. מספר המיליונרים בסין גדל בהתמדה ובקצב מהיר, וחוסר השוויון בחברה הולך ומעמיק. מנקודת מבטן של המפלגה והממשלה, השכבות הנמוכות עלולות להוות מקור לאיום על יציבות המשטר ומכאן החשיבות שבצמצום הפערים.
המשימה תהיה קשה במיוחד לנוכח העובדה, שסין לא תוכל להמשיך ולצמוח בקצב שנתי של 9%-10%, וכבר כעת הצמיחה בה הואטה לקצב של 8%-7% - עדיין מהירה מאוד, אך לא מספקת בהתחשב בהיקף השוק הסיני ובפערים שנוצרו בו. שי גם יצטרך להתמודד עם שערו של היואן, אותו מחזיקה סין בצורה מלאכותית ברמה גבוהה משערו האמיתי, דבר הגורם לטרוניות קשות מצד ארה"ב ואירופה. המצב מול המערב מורכב במיוחד לנוכח העובדה שסין היא הנושה הגדולה ביותר של ממשלת ארה"ב, ולכן יתקשה ממשל אובמה ללחוץ עליה - אך גם סין יודעת היטב ששגשושה הכלכלי תלוי במידה רבה בהתאוששות של ארה"ב ואירופה.
