חברות הסלולר נושאות באחריות לגביית תשלומים עבור שירותי תוכן שהן מספקות לחברות אחרות, ולכן ניתן לתבוע אותן אם החיובים לא היו מוצדקים. כך סבורה לשכת היועץ המשפטי לממשלה.
הפרקליטות הגישה (יום א', 18.11.12) לבית המשפט המחוזי בתל אביב את עמדת היועץ המשפטי בנושא, במסגרת בקשה לתביעה ייצוגית נגד סלקום. בבקשה נטען, כי סלקום חייבה את לקוחותיה ללא הסכמתם בהתאם לדרישותיהן של חברות תוכן שונות. השופט ד"ר
עמירם בנימיני ביקש לקבל את עמדת היועץ המשפטי, אשר מצידו עמד על כך שמדובר בתופעה רחבה המצריכה התייחסות עקרונית.
היועץ המשפטי סבור, כי מאחר שסלקום נטלה על עצמה במסגרת ההתקשרות בחוזה עם לקוחותיה את הזכות לגבות כסף מחשבונו של הלקוח עבור צדדים שלישיים, מוטלת עליה החובה להבטיח שהלקוחות הסכימו לגבייה זו. לדעתו, יש להפריד בין פעילותה של סלקום כספקית שירותי תקשורת לבין פעילותה כגובת תשלומים. בתחום השני, אומר היועץ, סלקום משמשת כמנפיקה של "כרטיס חיוב" בדומה לחברות האשראי.
משמעות הדבר היא, כי הוראות חוק כרטיסי חיוב חלות על השימוש של הלקוחות במכשיר. לפיכך, לא רק שסלקום הייתה צריכה להבטיח את הסכמת הלקוח לגבי כל חיוב וחיוב, אלא שמוטל היה עליה לקיים את הוראות חוק כרטיסי חיוב בכללן, ובפרט את אלו הנוגעות לאחריות לשימוש לרעה ולעסקה במסמך חסר.
לדעת היועץ המשפטי, על סלקום להיות אחראית על פעולות הגבייה שהיא נוקטת מול לקוחותיה עבור צדדים שלישיים, ובכלל זה עניין ההסכמה המפורשת של הלקוחות לקבלת שירותי התוכן ולגבייה בעבורם. בפועל, הוא מוסיף, המכשיר הסלולרי הוא למעשה אמצעי תשלום על כל המשמעויות הנגזרות מכך. עמדת היועץ הוגשה בידי עו"ד טל זרקו מפרקליטות מחוז ת"א (אזרחי).