רואי חשבון לא יוכלו לייצג נישומים בהשגות בנושא מיסוי מקרקעין. כך קבע (יום ב', 19.11.12) בג"ץ, בדחותו עתירה נגד המגבלות שנקבעו בחוק לעניין ייצוג זה, ואשר בפועל מונעות אותו לחלוטין.
רו"ח דורית גבאי עתרה לבג"ץ נגד חוקיותו של סעיף 109א לחוק מיסוי מקרקעין, המטיל את המגבלות על הייצוג בידי רואי חשבון, בטענה לפגיעה בלתי מידתית בחופש העיסוק של רואי החשבון. עוד טענה, כי רואי חשבון יכולים לייצג נישומים בפני רשויות המס בעניינים אחרים, וכי השכלתם ונסיונם מצדיקים שתינתן להם אותה אפשרות גם בנושא מיסוי מקרקעין.
הממשלה טענה, כי מדובר בחקיקה שנועדה לשרת את התכלית של גביית מס אמת, ולהגן הן על האינטרסים של הציבור והן על אלו של הנישומים. הכנסת טענה, כי מדובר בפגיעה מידתית בחופש העיסוק של רואי החשבון, שכן הם יכולים לייצג לקוחות בחלק מן העניינים הקשורים למס שבח. לשכת עורכי הדין ביקשה גם היא לדחות את העתירה, בעוד לשכת רואי חשבון תמכה בה.
השופט
אליקים רובינשטיין אומר: "בלשון פשוטה, ומבלי רצון לפגוע חלילה, בעתירה זו עסקינן במידה רבה במאבק 'גילדאי', בין שתי לשכות של בעלי מקצוע מכובדים, המנהלות מאבק בעל אופי כלכלי. ההכרעה שנפלה בכנסת באה כפשרה, ויצרה 'גמל' חקיקתי (על-פי הסיפור השגור בדבר הגדרת גמל כסוס שהורכב בידי ועדה), שניתן לשאול אם הוא ראוי ואף אם אין בו פגיעה חוקתית מסוימת. ואולם, השאלה המכרעת היא האם חרף רושם זה, נעברה כברת הדרך ההופכת הוראת חוק ללא חוקתית; ובלשונו של עולם זכויות היסוד, עד כמה נוגעת הפגיעה הנטענת לליבת הזכויות. דומה שהעוצמה אינה מגיעה לידי כך".
רובינשטיין מונה מספר סיבות לדחיית העתירה: הזהירות הרבה בה צריך לנהוג בית המשפט בבואו לפסול חוקים, העובדה שהעתירה צריכה הייתה לתקוף את חוק לשכת עורכי הדין המעניק להם את הייצוג בנושא זה ולא את חוק מיסוי מקרקעין, והמידתיות הראויה שהוא מוצא בהגבלת הייצוג בידי רואי החשבון. השופטת
דפנה ברק-ארז הצטרפה לדבריו של רובינשטיין בנוגע לזהירות שבפסילת חקיקה, והשופט
עוזי פוגלמן - לדבריו בנוגע למידתיות.
גבאי חויבה בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל לשר האוצר, שר המשפטים והכנסת. את גבאי ייצגו עוה"ד אבי גורמן ודוד קמחי; את השרים - עו"ד ד"ר חני אופק; את לשכת עורכי הדין - עו"ד אמיר וייצנבליט; את לשכת רואי חשבון - עוה"ד דוד פורר ו
ירון הרמן; ואת הכנסת - עו"ד ד"ר גור בליי.
