גאידמק: כך הסתרתי את נכסי מממשלת צרפת

ארקדי גאידמק טוען, כי הקים בלוכסמבורג קרן צדקה פיקטיבית, קרן דורסט, במטרה להבריח את נכסיו מפני ממשלת צרפת שניסתה להקפיא אותם במסגרת פרשת "אנגולה גייט". כעת תובע גאידמק מן הקרן ומנהליה 790 מיליון שקל, שלטענתו נטלו לעצמם בעת שהחזירו לו את הנכסים שהועברו אליה. התביעה הוגשה (יום ב', 19.11.12) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עוה"ד ישראל שלו וטל טיטמן, בעקבות תביעה של קרן דורסט בסך 220 מיליון שקל נגד גאידמק. הקרן טענה שהלוותה 44 מיליון דולר לחברה בבעלות גאידמק, אך החוב לא נפרע וכך נגרמו לה נזקים של 60 מיליון דולר. לטענת גאידמק, מדובר היה בחלק ממערכת הסתרת הנכסים ולמעשה בהעברה מכיס אחד שלו למשנהו. הרקע לסכסוך הוא חקירה וכתב אישום של ממשלת צרפת נגד גאידמק, בו ייחסה לו סחר נשק בלתי חוקי והלבנת הון בקשריו עם אנגולה בשנות ה-90. אשתקד זוכה גאידמק מכל אשמה בפרשה זו, והוא מערער על הרשעתו בעבירות מס כחלק מן הפרשה. סשנת 2001 העביר גאידמק את נכסיו לבנק בלוכסמבורג, וכך החלה הפרשה שהתגלגלה לכדי ההליך המשפטי הנוכחי. בעיצומם של ההליכים ניסתה ממשלת צרפת לשים את ידה על נכסיו של גאידמק ברחבי העולם, וכדי להבריחם ממנה הוקמה עבורו קרן דורסט. הרעיון המקורי, טוען גאידמק, היה להעביר את הנכסים לקהילה היהודית ברוסיה ולהעניק לה בתמורה 10% מהם. ואולם, מאחר ששלטונות לוכסמבורג עמדו בשנת 2004 לתפוס את נכסיו של גאידמק במדינה זו, לא היה סיפק בידו לממש את הרעיון המקורי. את הקמת הקרן, טוען גאידמק, יזמו ג'ואל ממן-אפללו, שהייתה יד ימינו שנים רבות, ובעלה גד בוקובזה. תפקיד מרכזי בפרשה מילא, לפי התביעה, תת-אלוף (מיל.) זאב זכרין, מי שהיה מפקד בה"ד 1 ומפקד יחידת הקישור ללבנון, אשר היה מורשה חתימה בעסקיו של גאידמק. שלו וטיטמן מתארים באריכות רבה את פרטי הקמת הקרן, אשר לא במקרה קיבלה שם זהה לזה של קרן צדקה יהודית-אנגלית ידועה - במטרה להסוות את היותו של גאידמק בעלי הנכסים ואת פעילותה האמיתית. לגבי זכרין טוען גאידמק, כי הוא נטל לעצמו שלא כדין 7 מיליון דולר מכספי הקרן. בסך-הכל הועברו לקרן למעלה מ-360 מיליון דולר שהיו שייכים ל-27 חברות שבשליטתו של גאידמק. בסוף 2005 או בתחילת 2006 הודיעו ממן-אפללו ובוקובזה לגאידמק, כי בקרן דורסט מצויים 1.1 מיליארד דולר, מתוכם נטלו כמוסכם 10% (לאחר ששכנעו את גאידמק להעבירם לקרן צדקה פיקטיבית אחרת) והעבירו לחשבון הבנק שלו בקפריסין 940 מיליון דולר. ואולם, טוען גאידמק, רק לאחרונה נודע לו שבפועל היו ברשות הקרן 1.8 מיליארד דולר, וכך גזלו ממנו מנהליה 700 מיליון דולר. הוא תובע מהם רק 200 מיליון דולר, משיקולי אגרה. שלו וטיטמן מייחדים חלק מן התביעה להוכחת טענתם לפיה כספי הקרן היו של גאידמק. בין היתר הם מסתמכים על בקשה שהגישה משטרת ישראל למשטרת לוכסמבורג, במסגרת חקירה שניהלה נגד גאידמק, ובו פירוט מדויק של הבעלות בנכסי הקרן. עוד הם מסתמכים על תצהיר של פרנק שניידר, מי שהיה ראש שירותי הביון של לוכסמבורג, המאשר שבחשבונות הקרן היו 1.8 מיליארד דולר. על-מנת להסתיר את מעשיהם, טוען גאידמק, הגישו נגדו הקרן ומנהליה את תביעתם בסך 60 מיליון דולר. בתביעה זו נטען, כי גאידמק לא היה בעלי הכספים אלא רק שכיר ומנהל בקרן, אשר קיבל ממנה שכר של 942 מיליון שקל והלוואות של 544 מיליון שקל. שחם וטיטמן דוחים מכל וכל את טענות הקרן, ומצביעים על מה שמלמד לגירסתם על חוסר הסבירות שלהן. לדבריהם, הקרן היא גולם שקם על יוצרו, כאשר מנהליה מנסים לתקוף את גאידמק תוך שימוש במסמכים - חלקם פיקטיביים - שנוצרו כדי להגן עליו. דוסרט, המיוצגת בידי עוה"ד גד טיכו ורם כספי, טרם הגישה כתב הגנה לתביעה שכנגד.