משטרת ישראל תשלם למעלה מ-1.5 מיליון שקל למשפחתו של צעיר בן 17, שנורה למוות בידי שוטר בזמן פעילות ברמלה. סגנית נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ד"ר
דרורה פלפל, קבעה (18.11.12) שהירי לא היה מוצדק, שכן השוטר לא היה מצוי בסכנת חיים מיידית.
מחמוד אל-סעדי נורה בחזהו בידי פקד אפי תשובה, ואילו הירייה הקטלנית שפגעה בראשו נורתה בידי השוטר יניב קוגון. האירוע התרחש בדצמבר 2003, התביעה הוגשה בשנת 2007 ופסק הדין ניתן כאמור השבוע.
משפחתו של אל-סעדי טענה, כי כאשר הרכב בו נהג עצר באור אדום ברמזור ברחוב בן-צבי ברמלה, איגפו אותו שני רכבי משטרה מוסווים, ותוך שניות יצאו שוטרים מתוך הרכבים ושלושה מהם החלו לירות מטווח קצר לעבר המזדה. לטענתה, השוטרים לא נשאו אמצעים כלשהם שיזהו אותם כשוטרים, לא השמיעו קריאות אזהרה כלפי יושבי הרכב, לא קראו להם לצאת מהרכב ולא ירו באוויר, ולפיכך הירי הקטלני היה רשלני ובלתי מוצדק.
המשטרה טענה, כי האירוע החל בדיווח של תצפית משטרתית על תחנת סמים ברמלה, לפיו נורו יריות שמקורן כנראה ברכב מזדה. בעקבות זאת החל מעקב משטרתי סמוי אחר רכב המזדה שבו נהג אל-סעדי, הדומה לתיאור שמסר התצפיתן. לאחר שהמזדה נעצרה ברמזור אדום כשלפניה עומדת מונית, היא נחסמה על-ידי שני רכבי המשטרה הסמויים. השוטרים ירדו כשהם חובשים על ראשם כובעי זיהוי, והורו לנוסעי הרכב לצאת ממנו. אולם, אל-סעדי החל לנגח בפראות את המונית שלפניו ואת הרכב המשטרתי שמאחוריו, על-מנת ליצור מרווח בין הרכבים שיאפשר לו לברוח מהמקום. השוטרים היו בסכנת דריסה ולפיכך ירו, טענה המשטרה.
המכונית נעלמה באופן מסתורי פלפל קובעת, כי גירסתו של קוגון אינה מתקבלת על הדעת ואינה מתיישבת עם עדויות אחרות. בין היתר היא עומדת על היעלמותה המסתורית (כלשונה) של מכונית המעקב שעצרה מאחורי רכבו של אל-סעדי, דבר שמנע מן המשטרה להוכיח את טענתה כאילו אל-סעדי נגח במכונית זו. עוד מעירה פלפל, כי המשטרה לא הביאה ראיות כלשהן המוכיחות שאל-סעדי נגח את המונית שעמדה לפניו.
לדברי פלפל, דבריו של קוגון לפיהם אל-סעדי היה עלול לדרוס אותו, אינם עולים בקנה אחד עם עדותו של השוטר שנהג במכוניות המעקב שעצרה מאחורי רכבו של אל-סעדי. היא מציינת עוד, שאיש מן השוטרים האחרים - כולל הקצינים שהיו בזירה - לא ראו את קוגון עומד, כפי שטען, בין רכבו של אל-סעדי לבין רכב המעקב - ומכאן שהוא לא ניצב בפני סכנת דריסה.
פלפל פוסקת: "מכאן, שבזמן שירה במנוח, לא הוכיח השוטר קוגון שהיה נתון בסכנה ממשית ומיידית לחייו. משלא נשקפה סכנה מיידית וממשית לחייו, הירי שביצע השוטר קוגון לעבר המנוח היה אמצעי בלתי סביר אשר חרג מנורמת הזהירות הנדרשת בנסיבות העניין". לאור זאת, קבעה, חייבת המדינה לפצות את משפחתו של אל-סעדי.
פלפל זיכתה את משפחתו של אל-סעדי בפיצוי של 1.36 מיליון שקל על אובדן הכנסותיו העתידיות ועל הסבל והצער שנגרמו להם (מחצית מהסכום שנתבע) ובהוצאות של 100,000 שקל. את משפחת אל-סעדי ייצגו עוה"ד ר' טורקלטאוב וד' פלפול-סגל, ואת המדינה - עו"ד ג' לבונטין.
