הזהויות האמיתיות של רוכשי נדל"ן מסחרי ונכסי דיור בבריטניה תוך שימוש בחברות אוף-שור - מקלטי מס כמו איי הבתולה הבריטיים - נחשפו אתמול (ב') על-ידי העיתון הבריטי "גרדיאן", וממשלת בריטניה הבטיחה לבדוק כל חשד לשימוש בזהויות כוזבות למטרות מס. בין השמות שנחשפו גם עורך דין ישראלי, יורם יוסיפוף, שרכש בעבורו ובעבור לקוחותיו נכסים בשווי של יותר מ-1 מיליארד ליש"ט בבריטניה.
השמות שזוהו נלקחו מתוך מדגם של כ-60 רכישות בתים ומשרדים בבריטניה, החל בשטחי מסחר גדולים בלב לונדון וכלה במלון קטן במחוז אסקס. לפי הערכה, 100 אלף רוכשי נכסים בבריטניה הקימו חברות אוף-שור למטרה זו, חלקן הגדול באיי הבתולה, מאז 1999. מטרת הרכישות דרך איי הבתולה כפולה: להסתיר את היקף העסקות ולנצל פרצות מס.
חשיפת השמות נעשית במסגרת תחקיר על ניצול לרעה של מקלטי מס או רישומי אוף-שור של חברות בעולם, המתבצע בשיתוף "גרדיאן", התוכנית "פנורמה" של BBC ומלכ"ר אמריקני, "הקונסורציום הבינלאומי של עיתונות חוקרת".
ביום ראשון השבוע פרסם "גרדיאן" תחקיר שבו חשף רשת בינלאומית של חברות-קש ודירקטורים מזויפים. לפי התחקיר, 28 איש, רובם בריטים, מכהנים כדירקטורים ביותר מ-21 אלף חברות, ובכך הם מאפשרים לאנשי עסקים לשמור על פעילות חשאית במקלטי מס. הדירקטורים מקבלים תשלום על השימוש בשמם.
לפי התחקיר, גם משפחת חכמי הישראלית, שהשתמשה בחברה באיי הבתולה לרכישת מבנה משרדי בשווי 26 מיליון ליש"ט בלונדון. רכישת שירות כזה אינה בהכרח בלתי חוקית בבריטניה, אך לפי "גרדיאן", היעדר השקיפות נותן פתח לפעילות בלתי חוקית נרחבת.
מעלים את מחירי הדירות השר הבריטי לענייני עסקים, וינס קייבל, התחייב כי משרדו יבדוק את הראיות לרישום של מנהלים מזויפים באלפי חברות הרשומות במקלטי מס מחוץ לבריטניה. "אנחנו לא שאננים ולא תמימים. אנחנו מכירים בכך שיש אנשים שינסו לנצל לרעה את המערכת או להתחמק ממנה. נחקור לעומק כל האשמה ספציפית ונבטיח נקיטה של פעולה הולמת", אמר השר.
בבריטניה מותר להשתמש בחברות אוף-שור לקניית נכסים או כדי לנצל פרצות מס. חברות אוף-שור יכולות במקרים רבים להימנע מתשלום מס שבח (רווחי הון), מס ירושה ומסי רישום מקרקעין על נכסים.
הקלות המס הללו משכו הון זר לנדל"ן הבריטי, בייחוד למרכז לונדון. מחירי הדיור בבירה הבריטית עולים למרות המיתון הכלכלי, במקרים רבים לרמות שאינן בנות-השגה לתושבים מקומיים. לפי סוכנות הנכסים הידועה נייט פרנק, מחירי נדל"ן מובחר למגורים בלונדון עלו ב-49% מאז מארס 2009 - לעומת עלייה של כ-10% בכל בריטניה.
עד כה נשמרו זהויות הבעלים האמיתיים של חברות האוף-שור בסוד, מפני שלשכת רישום המקרקעין הבריטית מתירה להם לשמור על זהות חסויה. בעלי חברות כאלו שזוהו על-ידי העיתון כוללים, כאמור, את עורך הדין הישראלי יורם יוסיפוף, שרכש בעבורו ובעבור לקוחות שלו נכסים בריטים בשווי של יותר ממיליארד ליש"ט (כ-1.6 מיליארד דולר) מ-2009.
שמות אחרים שפורסמו הם של לא בריטים ובריטים כמו פיטר וסטרדיס, שמכר
דירה בלונדון מבלי לשלם מס רישום לאיש עסקים לאטבי; ראחים ברנרמן, ניגרי בן 29, שלווה 118 מיליון ליש"ט מרויאל בנק אוף סקוטלנד; לורי אולדרמן, איש עסקים בריטי, שחברתו מאיי הבתולה רכשה משרדים בלונדון; סר סם ג'ונה, לשעבר נשיא חברת כרייה בגאנה, שקנה דירת פאר בלונדון; ברוס ברוקוביץ, מיליארדר טקסטיל מהונג-קונג שהשתמש בחברות באיי קוק והבתולה; ואנדריאס סטברינידס, שרכש בתי דיור מוגן ומלון בסאותהנד, אסקס.
רקע: יזם ותיק שנחקר ברשות המיסים יורם יוסיפוף הוא עורך דין ותיק והשותף המייסד במשרד עורכי הדין יוסיפוף, כהן, קורן, גרודברג ושות'. יוסיפוף מייצג אנשי עסקים רבים בערכאות שונות. עם זאת, עיקר עיסוקו בנדל"ן.
יוסיפוף היה שותף לייזום והובלת מיזמים רחבי היקף בתחום הנדל"ן - הן למגורים הן למסחר - וזה יותר מעשור הוא מחלק את זמנו בין ישראל לבריטניה, שם הוא פועל כאיש עסקים עצמאי וכיזם.
עם לקוחותיו של יוסיפוף נמנים אנשי עסקים מישראל ומהעולם, קבוצות משקיעים, יזמים מקומיים ובינלאומיים בתחום הנדל"ן, וחברות ניהול נדל"ן. אחד הבולטים שבהם הוא מקורבו של יוסיפוף, איש העסקים רוני מאנה, שלו השקעות נדל"ן רבות בבריטניה.
באתר האינטרנט של משרד יוסיפוף נכתב כי "במסגרת עסקיו בבריטניה, יוסיפוף מעורב בעסקות רכש והשקעה בנדל"ן מסחרי בנקודות אסטרטגיות בערים מרכזיות כלונדון ומנצ'סטר, בהיקף כולל של כמיליארד פאונד".
יוסיפוף מכהן גם כשופט בבית הדין הארצי של לשכת עורכי הדין, וכיהן כיו"ר דירקטוריון קרן מידאס השקעות הנסחרת בבורסה בתל אביב ומתמחה בהשקעות בנדל"ן מחוץ לישראל, בעיקר בבריטניה.
הפרסום ב"גרדיאן" אינו המקרה הראשון שבו הוזכר שמו של יוסיפוף בקשר לעבירות מס. ביוני 2010 נודע כי רשות המיסים חוקרת חשד כי יוסיפוף ורוני מאנה התחמקו מתשלום מס. במרכז חקירת רשות המיסים עמדה עסקה שבה רכש
ארקדי גאידמק את השליטה בחברת גילאון מידי טאו, הדר וניר שמיר ומנשה גייזלר, שבה תיווך מאנה. העסקה לא יצאה לפועל, ואולם מאנה בכל זאת דרש דמי תיווך של 4.2 מיליון שקל, ולימים גם תבע את גאידמק ודרש דמי תיווך נוספים.
על-פי החשד שנבדק בחקירת הרשות, מאנה ויוסיפוף רכשו מניות של גילאון - ומכרו אותן ימים ספורים לאחר מכן, ברווח כולל של 2 מיליון שקל. הרווח הזה דווח לרשויות, ובגינו שולם מס רווחי הון בשיעור של כ-20%. טענת החוקרים היא שהרווח הזה הוא למעשה דמי תיווך, ומאחר שכך, היה אמור להיות משולם עליו מס הכנסה רגיל, בשיעור גבוה משמעותית.
