נחום נפשי תובע כ-2.5 מיליון שקל מאיש העסקים היהודי-מרוקני מישל אזרואל. נפשי טוען כי הוא היה היזם, ולחלופין המתווך, בעסקה שבה רכש אזרואל בניין ברחוב אלנבי 58 בתל אביב, בכ-18 מיליון שקל. בית משפט השלום בפתח תקוה דחה ב-4 ביוני את התביעה, ונפשי הגיש באחרונה ערעור לבית המשפט המחוזי בלוד.
אזרואל הוא איש עסקים ונדל"ן, שבבעלותו נכסים רבים בישראל, כולל מגרש קולנוע תל אביב. בסוף 2007 רכש משתי חברות פרטיות בניין ברחוב אלנבי 58 בתל אביב, שבו נמצא כיום מועדון לילה בשם זה. אזרואל שילם 18 מיליון שקל. תוכניתו היא להרוס את הבניין הישן , ולבנות על המגרש בניין מגורי יוקרה. זו הסיבה למחיר הגבוה ששילם בעד הבניין הישן.
נפשי אומר כי היה יזם פעיל בעסקה לרכישת הבניין, שנעשתה בסוף 2007. נפשי היה נציגו בארץ של איש העסקים ניקי בן-יוסף, המתגורר בחו"ל. בספטמבר 2007 חתם בן-יוסף על חוזה אופציה לקניית הבניין - למעשה המגרש - בכ-5 מיליון דולר. לאחר מכן פנה עו"ד שמעון בן ישי לנפשי, והודיע לו שאזרואל מבקש לרכוש את הבניין מבן-יוסף ב-5.5 מיליון דולר.
לבסוף סוכם שאזרואל ירכוש את הבניין-המגרש ישירות משתי החברות הפרטיות, ב-18 מיליון שקל. נפשי אומר כי הובטח לו תשלום של 2 מיליון שקל, כיזם או כמתווך. אזרואל דחה את הדרישה, ואמר כי שילם לנפשי 200 אלף דולר, שהם 800 אלף שקל, וכי לא מגיע לו תשלום נוסף.
לאחר שהמו"מ בין הצדדים נכשל, הגיש נפשי תביעה בכ-2.5 מיליון שקל נגד אזרואל - 2 מיליון שקל תשלום כיזם או מתווך, ועוד 290 אלף שקל פיצוי מוסכם, ועוד 100 אלף שקל פיצוי על עגמת נפש או על הפסד עסקה אחרת.
שופט בית משפט השלום בפתח תקוה,
נחום שטרנליכט, דחה את התביעה. הוא פסק כי נפשי לא היה יזם בעסקה, אלא מתווך. בתור שכזה, לא הציג רשיון מתווך וחוזה תיווך בכתב, ולכן על-פי החוק לא מגיע לו תשלום. בנוסף, נפשי אומנם הציג מסמך שלפיו הוא זכאי ל-2 מיליון שקל, אך המסמך לא היה חתום בידי אזרואל או נציגו, ולכן קבע בית המשפט שהוא מהווה טיוטא ולא מסמך מחייב. השופט קיבל את גירסתו של מאיר אזרואל שיוצג על-ידי עו"ד בנג'מין לבנטל ממשרד עו"ד גדעון פישר ושות'.
באחרונה ערער נפשי על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בלוד. הוא מבקש לחזור ולקבוע כי התשלום מגיע לו, אם בתור יזם ואם בתור מתווך. לטענתו, אם היה מתווך, הוא זכאי לדמי תיווך גם אם לא הציג את הממסכים הפורמליים הדרושים.