הדרך בה אנשים קוראים משתנה כשהם מזדקנים ועוזרת אולי להסביר מדוע קשישים מתקשים לקרוא את האותיות הקטנות.
חוקרים מאוניברסיטת לייססטר שבאנגליה מדדו את תנועות העיניים של אנשים צעירים (בני 30-18) ושל קשישים (65 ויותר) כשקראו שורות של טקסט שתומרנו בצורה דיגיטלית בדרכים שונות. לדוגמה, לפעמים הטקסט טושטש ולפעמים המאפיינים של אותיות מסוימות הוצגו בחדות יתרה.
למשתתפים הצעירים היה קל יותר לקרוא את השורות של הטקסט כשפרטים חזותיים (ויזואליים) קטנים הוצגו, אך לקשישים היה קל יותר לקרוא טקסט מטושטש יותר.
הממצאים פורסמו בכתב העת Psychology and Aging.
התוצאות תומכות בתיאוריה כי אנשים מבוגרים משתמשים באסטרטגיות קריאה שונות מאלו בהן משתמשים אנשים צעירים והם מסתמכים יותר על רמזים כלליים, כגון צורת האותיות, כדי להבחין ולזהות את האותיות.
החוקרים מקווים שהממצאים יובילו לדרכים חדשות שיילחמו בבעיות קריאה אצל קשישים.
הממצאים מראים כי הקשיים שהקוראים המבוגרים חווים לעתים קרובות קשורים כפי הנראה להידרדרות פרוגרסיבית ברגישות החזותית, במיוחד לפרטים חזותיים כתוצאה משינויים אופטיים ושינויים בתמסורת העצבית גם אצל אנשים עם ראייה נורמלית.
הממצאים מראים גם כי קוראים מבוגרים מבינים את הטקסט בדיוק כמו קוראים צעירים. לכן, למרות שהזדקנות נורמלית מביאה איתה שינויים בהתנהגות הקריאה, נראה כי תגובות אדפטיביות לטבעו המשתנה של הקלט החזותי מסייעות לאדם המבוגר לקרוא ולהבין את הטקטס בצורה יעילה גם בגילאים מאוחרים.
