אגודת ימק"א האמריקנית תשלם מס שבח על פרויקט ימק"א בירושלים. כך קבע (19.11.12) השופט בדימוס
עזרא קמא, ביושבו כוועדת ערר ליד בית המשפט המחוזי בירושלים.
ימק"א ארה"ב טענה, כי המוכרת של המתחם הייתה ימק"א ירושלים, הפטורה ממס מכוח היותה מוסד ציבורי מוכר בידי רשות המיסים. ואולם, קמא קובע חד-משמעית, כי הבעלים והמוכרת הייתה ימק"א ארה"ב, שכן ימק"א ירושלים מעולם לא נרשמה כבעלי המתחם ולכן אין היא יכולה למכור אותו וליהנות מפירות המכירה - ולפיכך החיוב במס שבח הוא על ימק"א ארה"ב.
עוד דחה קמא את טענתה החילופית של ימק"א ארה"ב, לפיה היא שילמה לימק"א ירושלים דמי פינוי בגובה כל התמורה מהעסקה, אותם יש לנכות מתקבוליה - וממילא היתרה לצורכי מס שבח היא אפס. קמא קובע, כי לא הוכח כל תשלום כזה, ולא הייתה כל הצדקה לשלמו כאשר מדובר למעשה באותו גוף.
טענה חילופית נוספת של ימק"א ארה"ב הייתה, כי יש לנכות מהתמורה שקיבלה את היטל ההשבחה שכבר שילמה לעיריית ירושלים, בסך 11 מיליון דולר. קמא דוחה גם אותה, בהסתמכו על פסק דינו של בג"ץ בעתירה שהוגשה נגד ההסכם בין ימק"א לעירייה בעקבות ביקורתו החריפה של
מבקר המדינה עליו. בג"ץ קבע, למרות שדחה את העתירה, כי אין לאפשר תשלום היטל השבחה בשווה כסף אלא רק במזומן. לאור זאת, שילמה ימק"א היטל השבחה של 3 מיליון דולר בלבד, ולא תוכר היתרה אותה התחייבה לשלם בביצוע מטלות כגון בניית גן ילדים וחניון.
ימק"א ארה"ב ביקשה לנכות גם 6.7 מיליון שקל ששילמה למשרדו של עו"ד
יגאל ארנון בגין טיפולו בפרויקט. קמא קבע, כי היא תוכל לנכות רק סכומים אותם תוכיח לרשות המיסים בתוך 30 יום, ולא תוכל לנכות את שכר הטירחה בגין הליכי השומה והערר. בסיום החלטתו מעיר קמא, כי התוצאה מעוררת אי-נוחות מסוימת, שכן ימק"א היא אכן גוף ציבורי, אך היא מתחייבת מן המסלול בו בחרה האגודה ללכת.
