עורך דין שהורשע בדין משמעתי ממשיך לשמש כמגשר מטעם הנהלת בתי המשפט, לאחר שכלל לא הודיע לה על הרשעתו. כך עולה מבדיקת News1.
עו"ד חי בר-אל הוא יו"ר עמותת עוגן העוסקת במאבק בשחיתות ולמען מינהל תקין. בר-אל הועמד לדין משמעתי לאחר שבאתר האינטרנט של משרדו הועלתה כתבת וידאו מלווה במלל, בעוד הכללים מתירים רק כתבת וידאו ללא מלל. בית הדין המשמעתי הרשיע את בר-אל בעבירות של פרסומת אסורה והתנהגות בלתי הולמת וגזר עליו אזהרה; בית הדין הארצי זיכה אותו מאשמת התנהגות בלתי הולמת והשופט דאז
יוסף שפירא (כיום
מבקר המדינה) דחה במאי השנה את ערעורו של בר-אל על החלטת בית הדין הארצי. שפירא המיר את עונש האזהרה שהוטל על בר-אל בקנס סמלי של שקל.
הנהלת בתי המשפט מעסיקה פחות מ-100 עורכי כמגשרים בתהליך מהו"ת (מידע, היכרות ותיאום). כל המגשרים חותמים על כתב התחייבות, בו נאמר בין השאר: "אני מתחייב לדווח להנהלת בתי המשפט על כל מקרה בו הוגש או יוגש נגדי כתב אישום פלילי, או קובלנה בביה"ד למשמעת של האיגוד המקצועי אליו אני משתייך, ו/או על כל הליך משמעתי כאמור שיסתיים בהרשעתי". הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה לפניית News1, כי לא ידוע לה על הרשעתו של בר-אל וכי הנושא בבדיקה.
חובה להתייצב מהו"ת הוא הליך חובה בתביעות שהיקפן עולה על 50,000 שקל, שנועד לבחינת האפשרות לפתרון הסכסוך באמצעות גישור. יישום ההוראות בעניין פגישות מהו"ת נעשה בהדרגה, וכיום נערכות פגישות מהו"ת רק בבתי משפט השלום בתל אביב, ירושלים וראשון לציון. בבתי משפט אלו אין צורך בהסכמת הצדדים לקיום פגישות המהו"ת, והתביעות הרלוונטיות לא יידונו לפני פגישת מהו"ת.
הצדדים חייבים בדרך כלל להתייצב בעצמם (או בלווית עורך דין), כדי שיוכלו להביע עמדה בלתי אמצעית. למגשר בפגישת מהו"ת סמכות להיפגש עם כל מי שקשור לסכסוך, וגם סמכות להיפגש עם בעל דין שהסכים לכך, ללא נוכחות עורך דינו. לאחר שהתקיימה פגישת מהו"ת, על הצדדים להודיע במשותף האם הם מסכימים להעברת התביעה להליך של גישור או מבקשים להמשיך לדון בה בבית המשפט.
הנהלת בתי המשפט מסרה בתגובה: "למערכת בתי המשפט לא ידוע על הרשעתו בדין משמעתי. העניין בבדיקה". עד מסירת הידיעה (יום ב', 3.12.12) לא התקבלה תגובתו של בר-אל.
