"הוועדה המחוזית לקחה את דברי העד והפכה אותם להחלטה", טוען (יום ב', 3.12.12) עו"ד
שי פינס בנוגע להחלטות הוועדה בנוגע לפרויקט
הולילנד, עליהן הוגש ערעור למועצה הארצית לתכנון ובנייה. ש"ד הגיב: "זו המחמאה הכי גדולה שאתה יכול לתת לי". פינס, פרקליטה של חברת הולילנד פארק, הגיב על בקשתו של ש"ד להגיש את החלטות הוועדה, לנוכח המחלוקת העזה על רוחבו של כביש הגישה לפרויקט.
ש"ד התעמת ארוכות עם עו"ד
גיורא אדרת, סניגורו של
הלל צ'רני, בנוגע לשאלת הרוחב. ש"ד עמד על טענתו, לפיה העירייה הסכימה להצר את הגשר, החלטה אשר חסכה ליזמים מיליוני שקלים, תמורת השוחד שקיבלו בכירים בה. אדרת טען, כי לפי התוכניות ועדויות אחרות, הכביש היה מלכתחילה בן נתיב אחד בלבד. ש"ד שב וציטט את החלטת הוועדה המחוזית, לפיה הכביש הוא במחצית הרוחב שנקבע. השופט
דוד רוזן לא איפשר לש"ד להגיש את ההחלטות. על התוכניות אמר ש"ד שאדרת אינו קורא אותן כהלכה, ועל עדות סותרת אמר שהיא שקרית.
רוזן אמר, כי בנקודה זו נראה לו שיהיה עליו לקבוע שרוחב הגישה מהכביש לגשר (המחבר את הפרויקט לכביש בגין) הוא 6 מטרים - כפי שטוען ש"ד. ואולם, אמר רוזן, לא מדובר בנתון שקשה להוכיח: "מביאים עד ניטראלי וגמרנו". מאידך-גיסא, אמר רוזן, הוא מקבל בשלב זה את טענת ההגנה, לפיה יש בעיית היגיון בכך שכביש ברוחב של 6 מטרים מתחבר לגשר שרוחבו 5 מטרים, ואשר נבנה גם הוא בידי היזמים.
נושא נוסף שנדון בהרחבה היה הסטייה בסלילת כביש הטבעת המקיף את הפרויקט - רוחב של מטר או שניים לאורך כ-500 מטר. ש"ד שב וטען, כי מהנדס העיר דאז,
אורי שטרית, אישר - בלא תיקון תב"ע - שלא לסלול מחדש את הכביש תמורת השוחד שקיבל. אדרת טען, כי מדובר היה בסטייה בלתי משמעותית שלא חייבה אישור של הוועדה המקומית. ש"ד טען, כי היזמים חששו לספר לו את האמת על הכביש, ולכן טענו באוזניו שמדובר בסטייה טכנית של כמה מטרים בודדים, ולפיכך אין צורך בתיקון תב"ע. "רציתי שאם אני עושה פשע, שיהיה מושלם או שלפחות אדע מה גודל הפשע", אמר על דרישתו לקבל מהיזמים את מלוא העובדות וסירובו לשלוח לשטרית מכתב בו נכללו טענות שגויות.
רוזן תהה מדוע היה אכפת לש"ד שהמכתב לשטרית יהיה מדויק, ש"הרי לשיטתך הוא בידיים שלך והמכתב הזה הוא בכאילו". ש"ד השיב, כי המכתב היה עלול להגיע לעובדים אחרים בעירייה שהיו עומדים על חוסר הדיוק שבו. "לכן זה לא הוגש, כי התיקון הזה נעשה בלי ידיעת הוועדה המקומית, והיו מיד שואלים היכן כל האישורים הפורמליים". אדרת עמד על כך שקצינה ביאח"ה רשמה מפיו של ש"ד, כי המכתב כן נשלח. ש"ד השיב, כי הדברים לא היו ולא נבראו. אחרי הוויכוח הארוך בנושא אמר רוזן, שהשאלה המשמעותית היא האם שטרית קיבל או לא קיבל כספים מהיזמים.
