X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  חדשות / מבזקים
חברת הכנסת עינת וילף אומרת כי אסור לשנות את שיטת הממשל בישראל "הדרישה לשנות חושפת את העובדה שאותם אנשים, המנהלים את קמפיין הבחירות שלהם על דגש זה, לא בדקו את הדברים לעומק"
▪  ▪  ▪
וילף. זו לא השיטה, טמבל [צילום: פלאש 90]
שינוי שיטת השלטון - טוב ליהודים?
אפרים הלפרין
בכל דור ודור קמה לה קבוצה אחרת אשר חורתת על דגלה את שינוי שיטת השלטון בישראל * היה בעבר ניסיון שכשל עם הבחירות הישירות לראשות הממשלה * לאחרונה הוטבע מונח חדש - "משילות" * כמו בהייטק – המוצר נכשל, אז מולידים אותו מחדש בשם אחר, אותה גברת בשינוי אדרת, אולי הפעם ייפול הציבור בפח
לרשימה המלאה

״כל מי שמבקש לשנות את שיטת הממשל בישראל בשם הטענה ליציבות שהדבר יביא בעקבות כך, נטל ההוכחה הוא עליו". כך אמרה ח״כ עינת וילף, שהתארחה (שבת, 8.12.12) באירוע בהיכל התרבות בראשון לציון. לדבריה, עצם שינוי שיטת הממשל הוא לכשעצמו גורם לאי-יציבות.
ד״ר וילף, שעתידה לפרסם את ספרה בנושא בעוד שבועיים, חשפה כי שם הספר הוא ״זו לא השיטה, טמבל״ כפרפרזה לדברי ביל קלינטון לג'ורג' בוש בשנת 1992, כאשר אמר ״זו הכלכלה, טמבל״ (It’s the economy, stupid).
לדבריה של ח״כ וילף (עצמאות), ״החלפת השיטה שלנו בשיטה של מדינה אחרת היא החלפת הבעיות שלנו בבעיות של אותה מדינה. הדרישה לשנות חושפת את העובדה שאותם אנשים, המנהלים את קמפיין הבחירות שלהם על דגש זה, לא בדקו את הדברים לעומק. ספרי עוסק בכך שאסור לשנות את שיטת הממשל בישראל תוך סקירת נתונים היסטוריים והשוואה לשיטות הנהוגות בדמוקרטיות אחרות״.

מסמך רקע: המפלגות בעידן החדש
במסמך זה, שנכתב לבקשת חבר הכנסת מיכאל איתן, נבחנת ירידת כוחן של המפלגות בארץ ובעולם ונסקרים השינויים שחלו במבנה המפלגות בעידן החדש מתוך הדגשת תפקידה של התקשורת בשינויים אלה ובשינוי מערך הכוחות המפלגתי. במסמך נסקרות הסוגיות האלה: ירידת כוחן של המפלגות בעולם, ירידת כוחן של המפלגות בישראל בעשור האחרון והשפעת אמצעי התקשורת בכלל והאינטרנט בפרט על התהליך. את המסמך יחתמו סיכום ומבט לעתיד. אין צורה אחת אידיאלית של ארגון ושל מבנה מפלגתי. מפלגות נוטות להתאים את עצמן ולהסתגל לנסיבות, אשר משתנות באופן תדיר. מפלגות יכולות להתקיים בצורות שונות בו בזמן, לפנות לקהלים שונים ולהיות מושפעות מכוחות שונים הפועלים עליהן. בשנים האחרונות עברו המפלגות בארץ ובעולם שינויים רבים. הפיחות המתמשך בכוחן של המפלגות, הירידה בתמיכה בהן ואף היעלמותן של פונקציות שהמפלגות נהגו למלא בעבר הביאו חוקרים בתחום מדע המדינה לקבוע כי אנו נמצאים בעידן של "קץ המפלגות". לעומתם יש הטוענים כי למוסד המפלגה עדיין יש תפקיד והשפעה על התהליכים הפוליטיים וכי המפלגות רק שינו את מבניהן ואת תפקידיהן המסורתיים. בספרות המקצועית מועלות השערות רבות בניסיון להסביר מדוע המפלגות הגדולות שוקעות ודועכות: האם משום שהתנתקו מאידיאולוגיה ומהשקפת עולם וכך עברו תפקידי החינוך והסוציאליזציה לאמצעי התקשורת? האם משום שהמערכת הארגונית שלהן נחלשה והתרופפה או בשל חוסר היכולת של מנהיגיהן למשוך את הדור הצעיר שהוריו תמכו במפלגה? האם משום שהן אינן שולטות בסדר-היום הפוליטי או משום שהן אינן מסוגלות לקבוע מדיניות ציבורית יעילה? כל העובדות האלה תרמו ודאי את שלהן לשקיעת המפלגות, אולם נראה שהמפלגות הגדולות נחלשות בעיקר משום שנכשלו בתפקידן הבסיסי – תיווך בין רצון העם לבין השלטון. הן חדלו למלא את תפקידן הקלאסי – ייצוג האינטרסים החשובים בחברה ושילוב ביניהם.
מסמך: איסור כהונה כפולה בפרלמנט ובממשלה ושיטת חבר פרלמנט מחליף ("החוק הנורבגי") – היבטים של ההסדרה בארבעה פרלמנטים
מסמך זה הוכן כרקע לדיוני ועדת החוקה, חוק ומשפט בסוגיית חבר כנסת מתחלף (מה שמכונה בשיח הפוליטי הישראלי "החוק הנורבגי"), כחלק מהדיונים בשינוי שיטת הממשל. בהצעת החוק שהכינה הוועדה לקריאה ראשונה מוצע הסדר של "דלתות מסתובבות": חבר כנסת אינו יכול לכהן כהונה כפולה – בכנסת ובממשלה, ואם התמנה לתפקיד בממשלה, עליו להתפטר מן הכנסת; את מקומו יתפוס ממלא מקום זמני, ושמורה לו הזכות לשוב ולכהן בכנסת כאשר יסיים את כהונתו בממשלה; חזרתו לפרלמנט תביא לסיום הכהונה של אחד מחברי הפרלמנט. נתבקשנו על-ידי הלשכה המשפטית לבחון את הכללים הקיימים בדמוקרטיות שיש בהן הסדר של "דלתות מסתובבות". בדיקתנו העלתה כי יש הסדר דומה בארבע דמוקרטיות פרלמנטריות באירופה: אסטוניה, בלגיה, נורבגיה ושבדיה. במסמך יתוארו ההסדרים להלכה ולמעשה בפרלמנטים של מדינות אלה. אם לא צוין אחרת, המידע מבוסס על תשובות הפרלמנטים על שאלונים שהופנו אליהם. כמו כן מובא במסמך חומר רקע רלוונטי, המסתמך על ספרות אקדמית מתחום הפוליטיקה ההשוואתית.
מסמך רקע: שיטת בחירה מעורבת: אזורית וארצית
מסמך זה הוכן לבקשת חה"כ רשף חן ומוצגות בו דוגמאות מחמש מדינות לשיטת בחירות משולבת – בחירה אזורית ובחירה ארצית
סקירה: הצעות לשינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל
מדי פעם עולות על סדר-היום הציבורי בישראל הצעות לשינוי שיטת הממשל ו/או שיטת הבחירות. חלק מן הדיון עוסק גם בכינון חוקה לישראל, שאמור היה להיעשות, על-פי הכרזת . העצמאות, עד אוקטובר 1948 רוב מציעי השינויים הם חברי כנסת ואנשי אקדמיה, והצעותיהם החלו להתפרסם, ואף להיות מוגשות בצורת הצעות חוק, בשנות ה-50 של המאה ה-20 . נוסף על כך זה יותר משני עשורים מתקיימים בפורומים שונים דיונים נרחבים ומעמיקים לבחינת חלופות שונות, שמטרתם לגבש המלצות לשינויים (35 עמ')
מסמך: 10 צעדים לחיזוק הדמוקרטיה הפרלמנטרית
3 הצעות של "ישראלים להצלת הדמוקרטיה" מבית המכון הישראלי לדמוקרטיה לתיקון המצב: · תִגמול מפלגות המקיימות דמוקרטיה פנימית · התפקדות לחברוּת במפלגה בפיקוח רשם המפלגות · הצבעה לכנסת בפתק פתוח
סקירה משווה: מינוי מועמד להרכבת הממשלה
מסמך זה נכתב לבקשת ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת לקראת דיון בהצעת חוק שינוי שיטת הממשל בישראל (תיקוני חקיקה), התשס"ז-2006 הצעת החוק מבקשת, בין השאר, לשנות את ההסדר החוקי הקבוע בסעיף 7(א) לחוק-יסוד: הממשלה בכל הנוגע להטלת התפקיד להרכיב ממשלה. כיום החוק קובע כי "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". לפי הצעת החוק יוטל התפקיד "על חבר הכנסת העומד בראש רשימת המועמדים אשר זכתה במספר הקולות הגדול ביותר, לפי הידוע במועד הטלת התפקיד". במסמך מוצגת סקירה משווה של הסדרים לבחירת מועמד להרכיב ממשלה במדינות שבהן משטר פרלמנטרי (ובכלל זה מונרכיות חוקתיות) ולא מונהגת בהן בחירה ישירה לראשות הממשלה. בסקירה עולה כי ברוב המדינות לא נקבעו הסדרים פורמליים בדבר השיקולים המנחים את אופן בחירת המועמד להרכיב ממשלה. במערכות פוליטיות רבות יש נוהג מבוסס שלפיו לצורך הרכבת ממשלה ניתנת ,Strøm- ו Müller על-פי קדימות למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. לפיכך, המנדט הראשוני להרכבת ממשלה מוטל על נציג מפלגה זו. מן המדינות הנסקרות במסמך, הסדר פורמלי ברוח זו קיים רק בחוקת יוון. בחוקה זו נקבע שהנשיא ימנה את ראש המפלגה שזכתה ברוב מוחלט של המושבים בפרלמנט לראש הממשלה. ואולם, אם לשום מפלגה אין רוב מוחלט בפרלמנט, ממשיכה חוקת יוון וקובעת – כמו בהצעת החוק הישראלית – שהנשיא ייתן מנדט ראשוני להרכבת ממשלה לראש המפלגה הגדולה ביותר. לעומת זאת, ברוב המדינות האחרות שנסקרו יש הסדרים, על-פי רוב בלתי-פורמליים, שלפיהם התפקיד האמור מוטל למעשה על בעל הסיכויים הטובים ביותר לגבש רוב פרלמנטרי לממשלתו, והוא עשוי להיות – אך אינו בהכרח – ראש המפלגה הגדולה ביותר.
תאריך:  08/12/2012   |   עודכן:  08/12/2012
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 אבא (אוברי) אבן (איבן)  אברהים צרצור  אברהם הירשזון  אברהם זילברברג  אהוד רצאבי  אהרן אבוחצירא  אורי יהודה אריאל / Uri Yehuda  Ariel  אורי שרגא אורבך / Uri  Orbach  אוריאל  קונסטנטין  אורית זוארץ / Orit Zuaretz  אורית נוקד  אורלי לוי-אבקסיס / Orly Levi-Abekasis  אחמד א-ד`אהר  אטילה שומפלבי  אילן ליבוביץ'  אילן שלגי  איתן לבני (בנוזוביץ')  אליהו בן-דהן / Eliyahu Ben-Dahan  אליעזר אבטבי  אלכס מילר  אמנון יצחק  אסתרינה טרטמן  אפרים תבורי  אתי לבני  ביל קלינטון / Bill Clinton  בן-דוד מרב  בן-חיים מאיר  בנימין אבניאל (גטשטיין)  ג'ון אדוארדס  ג'ורג' בוש / George W.  Bush  גילה פינקלשטיין  גלעד מנשה ארדן / Gilad  Erdan  דוד מנע  דן  גרטלר  דן מרידור / Dan Meridor  דניאל הרשקוביץ  דניאלה יקירה  דניאל-יצחק לוי  דרור זייגרמן  הרצל שפיר  ויצמן שירי  זהבה גלאון  חיים אמסלם  חמאד אבו-רביעה  חנא סוייד  טובה אילן  יאיר שמיר / Yair  Shamir  יהודה-מאיר אברמוביץ'  יואב מני  יוליה שמאלוב-ברקוביץ'  יוסף שגל  יוסף שפרינצק  יורם מרציאנו  יחזקאל זכאי  יעקב כהן  יעקב פרי / Yaakov  Perry  יצחק אהרונוביץ' / Yitzhak  Aharonovitch  יצחק בן - ישראל  יצחק ברמן  יצחק זיגר  יצחק זיו  ישראל ישעיהו-שרעבי  כרמל שאמה-הכהן  לביב חוסיין אבו-רוכן  לימור לבנת / Limor  Livnat  מאיר זורע (זארודינסקי)  מאיר תלמי  מאיר-דוד לוונשטיין  מאשה לובלסקי  מוטי ששון  מחמוד א-נאשף  מיכאל פואה  מיכאל רצון  מיכל ליברמן-גילון  מיקי לוי / Mickey  Levy  מלי פולישוק-בלוך  מנחם אליעזר מוזס  מקסים אוקנין  מרדכי זר  מרטין שלאף  משה צרפתי  משה זלמן פייגלין  משה מוץ מטלון  נדב פרי  נחום ניר-רפאלקס  נחמן שי  ניסן סלומינסקי / Nissan Slomiansky  סופיה רון-מוריה  סילבן שלום / Silvan  Shalom  עבאס זכור  עבאס זקור  עבדול-עזיז זועבי  עוזי לנדאו / Uzi  Landau  עינת וילף  עמיר ארמונד פרץ / Amir  Peretz  עמירה דותן  עמרי שרון  ערי ז'בוטינסקי  פנחס לבון (לוביאנקר)  פניה (פאינה) קירשנבאום  פריג`א זוארץ  ציון פיניאן  קדיש לוז (לוזינסקי)  ראובן אגסי  ראובן ברקת (בורשטיין)  רוביק דנילוביץ'  רוחמה אברהם בלילא  רון בריימן  רוני בר-און  רחל אדטו  רן בנימיני  שאול מופז  שלום זיסמן  שלמה לביא (לבקוביץ')  שמואל תמיר כצנלסון  שרון שלום  תאופיק זיאד
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
וילף: שינוי שיטת הממשל יגרום אי-יציבות
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
עינת מי ? ומה כל המחקרים?
חוקר בכיר  |  8/12/12 20:50
2
לא מדוייק
משה בן אבו  |  8/12/12 22:54
 
- סתם פרסומת לוילף ל"ת
סתם אחת  |  9/12/12 07:25
3
מי שאל לדעתך????
אליפז  |  9/12/12 05:39
4
שינוי שיטת ממשל
gershone  |  9/12/12 07:56
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות בחירות 2013
איתמר לוין
אהוד אולמרט פיזר בראיון ב"פגוש את העיתונות" שורה של סילופים, חצאי אמיתות ובלופים, תוך שהוא מנסה לנצל את העובדה שרוב הציבור אינו בקיא בפרטי ההליכים המשפטיים הרבים בהם הוא מעורב
איתמר לוין
"הסתכלתי על הזירה, במיוחד על הגוש שאני קרוב אליו יותר בדעותי, והגעתי למסקנה שאני לא רוצה להיות בנורמות ההתנהגות הללו"    מאשים את לדור בהתערבות בתהליך הפוליטי בהחלטתו להגיש ערעור בפרשות טלנסקי וראשונטורס
אפרים הלפרין
האמירה "אין במי לבחור" היא אמירה שמקורה בשורשים דמוקרטיים בריאים. היא מעידה על מודעות דמוקרטית אמיתית של בחירה פוליטית בין אלטרנטיבות. אך מנגד מעידה על קושי לקבל החלטה מרכזית בחיינו
יואב יצחק
דליה איציק ורוני בר-און האמינו לאולמרט שירוץ, ועכשיו הם נדחפו מחוץ לכנסת    קולו של אולמרט נדם בתחום הפוליטי; הוא ברח מהתמודדות, מובס ומושפל    עכשיו כל שנותר לו זה להתחרות באבו מאזן נגד נתניהו
אפרים הלפרין
ציפי לבני היא אותה גברת, אפילו באותה אדרת, פשוט לא היה לה מספיק להחליף בגדים, והיא הייתה כבר בתוך שער היריב, עם הגביע כמעט כמעט ביד, ורק אז הבינה שהשאירה את הכדור מאחור, בדעותיה הקדומות, והניצחון שייך לאחרים
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il