הנה סיפור המדגים כיצד מערכת שכר והטבות מעוותת בשירות הציבורי מנציחה את עצמה, ובמקרה שלנו - בגיבויו המלא של בית הדין לעבודה. והכל, כמובן, על חשבונו של הציבור.
מבקר המדינה קבע בדוח שפרסם בשנת 2010, כי ניהול הדיג בכנרת ובים התיכון הוא לקוי ויש להגביר את הפיקוח והאכיפה בתחום זה. משרד החקלאות, ייאמר לשבחו, לא התעלם מן הממצאים והחליט להעביר את מפקחי הדיג אל יחידת הפיקוח על החי והצומח (הפיצו"ח), הידועה כיחידה פעלתנית ובעלת הישגים.
אלא שכאן התעוררה בעיה בלתי צפויה. למפקחי הדיג ניתנו מאז שנת 2007 רכבי שטח צמודים, ובאישורה של המדינה ובמימונה - שימשו אותם עצמם וגם את בני משפחותיהם לאחר שעות העבודה. כאשר הועברו המפקחים ליחידת הפיצו"ח, ביקש משרד החקלאות ליטול את רכבי השטח ולהעמידם לרשות היחידה לצרכיה המקצועיים. העובדים התנגדו בתוקף וטענו שזוהי פגיעה בתנאי עבודתם.
שופט בית הדין האיזורי לעבודה בחיפה, אלכס קוגן, קיבל לפחות זמנית את עמדת העובדים. "אותם רכבי שטח שהוצמדו למבקשים משך השנים ושימשו אותם ואת בני משפחותיהם, שמשנת 2007 היו רשאים גם הם לנהוג ברכבים אלו, מהווים לכאורה חלק ניכר מתנאי העסקתם של המבקשים זאת בנוסף להיותם של רכבים אלו כלי עבודה", קבע (25.11.12) בהוציאו צו ביניים נגד המדינה. "ברמות השכר בהן משתכרים המבקשים, עולה לכאורה, כי אותם רכבים שהוצמדו למבקשים מהווים חלק ניכר מתנאי העסקתם במדינה".
קוגן ער לכך שמדובר בהטבה חריגה ויקרה שהמדינה רוצה לשים לה סוף, אך לטעמו היא למעשה אינה יכולה לעשות זאת: "גם אם נראה לכאורה שמדובר בתנאי חוזי שהוא בלתי מאוזן בעלותו הכספית - אין בכך לגרוע מתוקפו... בדיוק כפי שהמדינה לא יכולה להפחית באופן חד-צדדי שכר עבודתם של המבקשים, כך גם היא לא יכולה לכאורה להחליט לפתע שעובד אשר משך שנים, אחד מתנאי העבודה שלו כולל רכב צמוד שמשמש אותו ואת בני משפחתו גם מחוץ לשעות העבודה, כי המדינה מבטלת תנאי חוזי זה ללא הסכמתו של העובד ומבלי ליתן לו חלופה ראויה אחרת". גם העובדה שליתר עובדי הפיצו"ח אין הטבה כזאת, קובע קוגן, אין די בה כדי להפסיק אותה.
מסקנתו של בית הדין: "בשלב לכאורי זה, ככל שהמדינה חפצה לקחת מהמבקשים את הרכבים הצמודים כבר עכשיו בטרם ניתן פסק דין סופי ולהפכם לרכבי איגום של יחידת הפיצו"ח - המדינה אינה רשאית לעשות כן אלא אם היא תתן לכל אחד מהמבקשים רכב צמוד אחר שישמש אותו ואת בני משפחתו גם מעבר לשעות העבודה". במילים אחרות: קיבלת הטבה חריגה - היא שלך לנצח.
