נסגר התיק העיקרי נגד ליברמן; יואשם בפרשת השגריר בבלארוס

היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, החליט (יום ה', 13.12.12) לסגור את התיק המרכזי נגד שר החוץ, אביגדור ליברמן, בשל העדר אפשרות סבירה להרשעתו. וינשטיין החליט להגיש כתב אישום נגד ליברמן באשמת מירמה והפרת אמונים בנוגע למינויו של זאב בן-אריה לשגריר ישראל בלטביה. ההחלטה התקבלה לאחר 11 שנות חקירה בענייניו של ליברמן. החשד המרכזי שיוחס לליברמן בטיוטת כתב האישום היה קבלת מיליוני דולרים משורה של אנשי עסקים, להם יש פעילות קיימת או פוטנציאלית בישראל, ואשר הזרימו את הכספים לחברות שנותרו בשליטתו לאחר מינויו לראשונה לשר בשנת 2001. מדובר, בין היתר, במיכאל צ'רנוי, העומד לדין באשמת סיוע לגד זאבי לקבל במירמה את השליטה בחברת בזק; מרטין שלאף, איל קזינו יהודי אוסטרי ומי שהיה בעלי הקזינו ביריחו; דו גרטלר, יהלומן הפעיל במיוחד בקונגו; ודניאל גיטנשטיין. הפרקליטות טענה, כי ליברמן ועורך דינו, יואב מני, "פעלו באופן שיטתי ומכוון להסתרת אותה פעילות, תוך ביצוע מעשי מירמה שיטתיים ומתמשכים כלפי הציבור ומוסדות המדינה בניגוד לדין ולנורמות המחייבות את מר ליברמן מתוקף כהונותיו הציבוריות". על-פי הטיוטא, ליברמן קיבל את הכספים בתשלומים חד-פעמיים או עיתיים, ועשה זאת במערכת של חברות קש - שנרשמו בקפריסין, באיי הבתולה ובישראל - על-מנת להסתיר את מקור הכספים. ניהולן של החברות הופקד בידי משרד עורכי דין קפריסאי, על-מנת להסתיר את זיקתו של ליברמן אליהן. עוד טענה הפרקליטות, כי לאחר פרישתו מהממשלה בשנת 2004, הקים ליברמן חברה שנרשמה רשמית על שם בתו מיכל, שהייתה אז בת 21. לחברה זו זרמו 2.5 מיליון דולר משורה של אנשי עסקים. הכסף המשיך להיכנס לחברה גם כאשר שב ליברמן לכהן כשר בשנת 2006, ומאז נכנסו לחשבונה 1.2 מיליון דולר. כאמור, בכל החשדות הללו נסגר התיק. בנוגע לבן-אריה טוענת המדינה בכתב האישום, כי לאחר שהלה מסר לליברמן פרטים על בקשת המשטרה לקיים חיקור דין בבלארוס - בה כיהן אז כשגריר ישראל - פעל ליברמן למנותו לשגריר ישראל בלטביה, כפי שביקש בן-אריה. מאחר שהוא לא מסר לוועדת המינויים על העזרה שהושיט לו בן-אריה, טוענת המדינה, ביצע ליברמן עבירה של מירמה והפרת אמונים.