עדה בעייתית אחת מקפריסין היא הסיבה העיקרית, אך לא היחידה, לסגירת התיק נגד
אביגדור ליברמן בפרשת חברות הקש. מדובר בדניאלה מורצי, רואת חשבון ממשרד עורכי הדין אנדריאס ניקולאוס, אשר ריכזה את הטיפול בשלוש מבין חמש החברות, ואשר אמורה הייתה להעיד על כך שליברמן הוא שהיה בעליהן או הנהנה העיקרי מהן.
בנובמבר השנה נפגשו נציגי הפרקליטות עם מורצי בקפריסין, לאחר שקודם לכן היא סירבה לשתף פעולה עם שלטונות ישראל. היא מסרה, כי ככלל אינה זוכרת את פרטי האירועים הנוגעים לחברות הקשורות לליברמן. לדברי היועץ המשפטי לממשלה,
יהודה וינשטיין, לא ניתן לפרש את התנהגותה אלא כסירוב לשתף פעולה עם התביעה, שכן היא טיפלה בחברות שנים רבות ואין זה סביר שאינה יודעת דבר - ובפרט שלפני שנתיים וחצי מסרה עליהן פרטים רבים. מאחר שתוכנן של הודעותיה הקודמות היה מתפתח ולא חד-משמעי, החליט וינשטיין שלא ניתן יהיה להסתמך גם עליהן ולפיכך עדותה לא תוגש.
לא ניתן להוכיח זיקה הגישה המרכזית של רשויות החקירה הייתה, כי אם ניתן יהיה להוכיח שלליברמן נותרה - לאחר מינויו לראשונה לשר, בשנת 2001 - זיקה לחברות שהיו בבעלותו, הרי שקבלת מיליוני שקלים בחברות באותה עת תהווה מירמה והפרת אמונים. זאת, לנוכח פוטנציאל ניגוד העניינים והפרת כללי ועדת אשר בנוגע להכנסות נוספות של שרים. עוד הניחו החוקרים והפרקליטים, כי במקרה כזה ניתן יהיה להאשימו גם במירמה כלפי
מבקר המדינה ובקבלה במירמה של הנחת דעתו של המבקר בנוגע להתנהלותו הכספית.
ואולם, אומר וינשטיין, הוא הגיע למסקנה שלא ניתן יהיה להוכיח זיקה זו ברמת הוודאות הדרושה במשפט הפלילי. התשתית הראייתית לא הביאה לגילוי מלא של כל נדבכי הפעילות של החברות, ובעיקר לא נמצאו ראיות ברורות להוכחת שליטתו של ליברמן בהן, או לפחות להוכחת קיומה של זיקה ממשית אסורה אחרת של ליברמן אליהן. קיימות ראיות נסיבתיות לא מעטות המעלות חשד ממשי לקיומה של זיקה פסולה שכזו, אך אין בהן די.
רוב העדים שנחקרו אישרו שליברמן ניתק את זיקתו לחברות לאחר מינויו לשר, ולמרות שחלק מהעדויות בלתי סבירות ומעוררות קשיים - קשה מאוד לבסס אישום פלילי כאשר כמעט ואין עדים המאוששים את גירסת התביעה, אומר וינשטיין. העדה היחידה שיכולה הייתה להעיד על זיקה זו הייתה מורצי, אך כאמור ממש לאחרונה התברר שהיא אינה מוכנה לשתף פעולה. קיים אומנם חשד שפרקליטו של ליברמן, עו"ד
יואב מני, שימש כחיץ בין לקוחו לבין החברות - אך אם חשד זה לא ניתן היה להוכיח.
כמו-כן, לא נמצאו ראיות לכך שליברמן קיבל כספים אסורים מהחברות, למרות שהחברות עצמן קיבלו מיליוני דולרים. העובדה שליברמן נכח בפגישה במשרדי עורכי הדין הקפריסאי בספטמבר 2004, בה נדונו ענייני החברות, אינה מוכיחה שהוא שלט בהן ואף ייתכן שהוא נכח רק בחלק שנגע לחשבונותיו האישיים. חשד נוסף היה שליברמן מכר את החברות לאיש קש בשם יוסף שולדינר, אך החקירה העלתה ששולדינר - שנפטר ב-2006 וכלל לא נחקר - שילם לליברמן למעלה מחצי מיליון דולר תמורת החברות.
אולי תמורת ייעוץ של המנכ"ל בנוגע לחברת MV (Mountain View), אשר קיבלה במאי 2001 מ
מיכאל צ'רנוי תשלום של 500,000 דולר: וינשטיין אומר, כי הייתה זו ההכנסה היחידה של החברה, אך איש מבין המעורבים בעסקה לא קשר אליה את ליברמן. חלק מהכספים הועברו בידי החברה למקורביו של ליברמן והדבר מעורר חשד, אך אין בכך כדי להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת שליברמן הוא שנהנה מהם.
חברת מ.לI המשיכה לקבל כספים בסכומים ניכרים כאשר ליברמן כיהן כשר, ממשיך וינשטיין, ועלה חשד שהם נבעו מכהונתו הציבורית. ואולם, לא ניתן לשלול חד-משמעית את האפשרות שהם שולמו תמורת ייעוץ שהעניק המנכ"ל,
שרון שלום. אין בנמצא אפילו עד אחד שיעיד אחרת, אומר וינשטיין.
"גם בהענקת משקל לראיות הקושרות את החברות זו לזו, תוך ראייתן כמארג כולל, אין כדי לחזק את המכלול הראייתי הנוגע לשאלת זיקתו של ליברמן לכלל החברות, לצורך הוכחת עובדת שליטתו בהן או היותו הנהנה מהן", קובע וינשטיין.
הישענות יתר על עדויות בחו"ל לבעיות במישור העובדתי נוספו בעיות בתחום דיני הראיות. וינשטיין עומד על כל שעדים מרכזיים וחיוניים מתגוררים בחו"ל, וצפויות היו בעיות בהגשת ראיות שנתקבלו מחו"ל. "בנסיבותיו המורכבות של תיק זה, הישענות יתר על עדויות שיימסרו מעבר לים, על-פי שיטות משפט שאינן בהכרח תואמות את המקובל בישראל, עלולה להוביל לכך שההתייחסות אליהן תהא מורכבת ביותר ומשקלן יהיה נמוך מן המקובל", הוא מסביר.
לסיכום אומר וינשטיין: "לא נשלל החשד שעלה, לפיו ליברמן נקט במסכת מורכבת של תחבולות, השלובות זו בזו, ופעל כדי להסתיר את מעשיו, והכל כדי לאפשר לו להמשיך בעסקיו וליהנות מפירותיהם, גם במהלך כהונתו הציבורית. אלא שמאידך, לא ניתן לשלול את האפשרות לפרש את הראיות גם בדרך אחרת, המציעה הסברים חלופיים לתמונה פלילית זו. העדרם הכמעט מוחלט של עדים המעידים לחובת ליברמן, לצד מתן הסברים חלופיים למרבית הראיות המחשידות שהונחו בפני, ולצד קיומן של ראיות של ממש התומכות בגירסת ליברמן, הביא להחלשה משמעותית של ראיות התביעה עד כי לא נותר בעיני עוד סיכוי סביר להרשעה".
