הגורמים המשחקים תפקיד בהתפתחות ההומוסקסואליות עדיין נתונים למחלוקת ועדיין לא ברורים לגמרי, אך ייתכן שהתשובה קרובה יותר ממה שאנו מנחשים. על-פי מחקר חדש שנעשה לאחרונה, ישנו הסבר ביולוגי להתפתחות ההומוסקסואליות: אפיגנטיקה.
למרות שלא כולם מקבלים זאת, הסברה היא שהעדפות מיניות קשורות לגנטיקה, משום שמחקרים שנעשו בעבר הראו כי הומוסקסואליות עוברת בתורשה.
סמן-אפי (Epi-marks), המרכיב העיקרי באפיגנטיקה, מווסת את ביטויי הגנים, כולל היכן ומה מידת השפעתו של גן מסוים במהלך ההתפתחות. ישנם סמנים אפים הנוצרים בשלב מוקדם של התפתחות העובר, ואלו משפיעים על מאפיינים כמו זהות מינית והעדפות מיניות.
מנגנון אבולוציוני בדרך כלל, בכל דור נוצרים סמנים אפים חדשים, אך לעתים סמנים אלו עוברים מהאם לבן או מהאב לבת. במקרים כאלו לבן יהיו מאפיינים מיניים נשיים מסוימים או לבת מאפיינים גבריים.
כדי להבין לעומק את הקשר בין סמנים אפיים אלו להתפתחות ההומוסקסואליות, יצרו החוקרים מודל ביולוגי ומתמטי בעזרת תיאוריה אבולוציונית, הידע המתקדם על ויסות מולקולרי של ביטויי הגנים, והתפתחות מינית תלוית אנדרוגן (הורמון מין זכרי).
המודל הראה כי סמנים אפיים ספציפיים למין עוברים מהורה לצאצא מהמין השני, וכך גורמים למעשה להומוסקסואליות. המודל הראה גם כי ההומוסקסואליות נפוצה בקרב בני אדם משום שהקודים לגן מועברים בקלות רבה.
"העברה של סמנים אפיים מיניים מנוגדים בין הדורות היא מנגנון אבולוציוני מתקבל על הדעת בהקשר של תופעת ההומוסקסואליות בבני אדם", כתבו החוקרים, מהמוסד הלאומי לסינתזה מתמטית וביולוגית בארה"ב.
ממצאי המחקר פורסמו ב-The Quarterly Review of Biology.
