העליון: פשע אימפולסיבי פחות מסוכן ממתוכנן

אדם המבצע פשעים מתוך אימפולסיביות והפעלת שיקול דעת לקוי, מסוכן פחות ממי שמבצע פשעים מתוך תכנון או יוזמה. כך סבורה (יום א', 16.12.12) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז. ברק-ארז קיבלה את ערעורו של אקרם עותמן על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים שלא לעיין שוב בהחלטה לעוצרו עד תום ההליכים נגדו. עותמן מואשם בהריגתו של אדם בסכסוך באבו גוש, בנסיבות אותן מתארת ברק-ארז: "בהמשך הגיעה למקום גם אמו של עמרן, ובשלב כלשהו העורר התרשם כי המנוח פונה אליה באופן תוקפני. או-אז, אחז העורר באקדח שנמצא במקום וירה פעמיים לעבר הקרקע סמוך למנוח, אשר נרתע וקפץ לאחור. העורר ירה לעבר הקרקע פעם שלישית, וזו הפעם ניתז הקליע מהקרקע לעבר המנוח, פגע בו בבית החזה וגרם למותו". שירות המבחן העריך שמסוכנותו של עותמן היא בינונית והמליץ שלא לקבל את חלופת המעצר שהציע בא-כוחו. השופטת גילה כנפי-שטייניץ קבעה שהוא ייעצר עד תום ההליכים, תוך שהיא מציינת "שאף אם כוונותיו המקוריות של העורר בהגיעו למקום האירוע היו חיוביות והשימוש שעשה בנשק חם נבע מקלות דעת גרידא, הרי שדווקא התנהגותו האימפולסיבית והבלתי שקולה מעצימה את מסוכנותו". עותמן ביקש לבחון מחדש את ההחלטה, לאחר שהציע חלופות מעצר מחוץ לאבו גוש. כנפי-שטייניץ דחתה את הבקשה באומרה, כי החלטתה המקורית נובעת לא רק מהחלופה שהציע אלא גם ממסוכנותו. ברק-ארז קיבלה את ערעורו על החלטה זו והורתה למחוזי לדון בחלופות המוצעות, תוך שהיא אומרת: "אכן, העורר נכשל זו הפעם השנייה במעורבות באירוע שכרוכה בו אלימות. עם זאת, ניתן להתרשם, אף מן האמור בתסקיר שירות המבחן, כי מעורבותו העבריינית נובעת ברובה מאימפולסיביות ומהפעלת שיקול דעת לקוי. אין להקל ראש, כמובן, במסוכנות העולה ממעשיו, על תוצאותיהם הקשות והטראגיות. אולם, דווקא בשל אופיים של המעשים, שנעדרו מאפיינים של תכנון או יוזמה, ניתן להתרשם כי חלופת מעצר מתאימה, במתכונת של פיקוח הדוק ואפקטיבי מחוץ לסביבתו החברתית הרגילה של העורר, עשויה להפחית ממסוכנותו". את עותמן ייצג עו"ד חיים הדיה, ואת המדינה - עו"ד נילי פינקלשטיין.