ש"ד עומד (יום א', 23.12.12) על גירסתו, לפיה מנכ"ל מינהל מקרקעי ישראל דאז,
יעקב אפרתי, הוא שהעניק לחברת הזרע את ההרשאה לתכנון בנייה בשטח פארק איילון. סניגורו של
אביגדור קלנר, עו"ד
איתן מעוז, אמר, כי האישור ניתן בהליך רגיל וסדיר בו אפרתי - שאינו מואשם בפרשה זו - לא היה מעורב.
מעוז טען, כי מהערה בכתב ידו של ש"ד על מכתב שנועד לראש הממשלה דאז,
אריאל שרון, עולה שעו"ד אורית סון (אז מנהלת המחלקה האזרחית בפרקליטות וכיום המשנה לפרקליט המדינה) היא זו שלחצה על המינהל להעניק לחברת הזרע הרשאה לתכנון. ש"ד הכחיש זאת ואמר שמדובר בתקופות שונות. מעוז העיר, כי סון לא נחקרה ואינה עדה במשפט, וכך גם עו"ד רחל זכאי, שהייתה היועצת המשפטית של המינהל.
ש"ד אמר, כי הוא קיבל מחברת הזרע 1.2 מיליון שקל, ועל מעוז להסביר עבור מה קיבל את התשלום אם לא עשה דבר בנושא ההרשאה לתכנון. השופט
דוד רוזן: "נו, עבור מה?". ש"ד: "עבור שוחד". מעוז אמר, כי בניגוד לגירסתו של ש"ד - ההסכם בינו לבין הזרע נחתם כאשר לא הייתה כל תחזית לכך שאפרתי יתמנה למנכ"ל המינהל, ולכן אין אמת בכך שההסכם נבע מקשריו עם
מאיר רבין, קרובו של אפרתי. ש"ד השיב, כי תיקן את עצמו מאוחר יותר, לאחר שהחוקרים הטעו אותו בנוגע לתאריך חתימת ההסכם. מעוז: "לכן אם פונים אליך במאי 2001 אין לזה כל קשר לאפרתי ולרבין". ש"ד: "נכון. אמרתי מהיום הראשון שזה הסכם לגיטימי וזה לא קשור בשום צורה לשוחד". מעוז: "וכאשר אפרתי מתמנה למנכ"ל המינהל הבינו שיש אפשרות לשחד אותו ופנו אליך גם בנוגע לזה". ש"ד: "נכון".
"יותר אני לא מאמין!" מעוז אמר, כי בחקירתו הראשית אמר ש"ד שהפנייה אליו הייתה משום שאפרתי היה אז מנכ"ל משרד התשתיות, לו כפוף המינהל. ש"ד התפרץ: "זה לא נכון! יותר אני לא מאמין לאף מילה שלך אם כבודו לא יורה לך להראות לי את כל מה שאמרתי!". התביעה טענה שש"ד אמר באותה עדות, כי הפנייה אליו הייתה לצורך שינוי הייעוד ולא לצורך קבלת ההרשאה. מעוז השיב, כי לש"ד היו שלוש גרסאות בנוגע לפניית הזרע אליו: במשטרה, בחקירה הראשית ובחקירתו היום. ש"ד השיב, כי מעוז מוציא דברים מהקשרם וכי גירסתו הייתה ונותרה שההסכם ממאי 2001 לא היה קשור לשוחד.
מעוז: "אין ולא היה לך שום עוגן לתמוך בטענתך שנתת שוחד. במשטרה אמרת שהיית מוציא חשבוניות. אחר כך ישבת וחשבת איך אתה מסבך את 'קלנר וחבורתו' במתן שוחד, ובאת ואמרת שלקחו אותך כדי לנצל את הקשרים של רבין עם אפרתי. ואחרי שזה לא הלך, אמרת ש-120,000 דולר שקיבלת ולא הוצאת עליהם חשבוניות, זה כספי שוחד". ש"ד: "כל מה שאתה אומר מצוף מהאצבע. אתה מתעלם שתמורת כתב ההרשאה שולמו [לי] 1.2 מיליון שקל. תראה לי איפה ועדות ההיגוי אישרו לי את יתר התשלומים. מעניין איך זה שרק בסוף 2007 נזכרו שאין להם חשבוניות מ-2003. התזה שלך לא מתיישבת עם המציאות".
רוזן ביקש ממעוז להתייחס לתשלום של 150,000 דולר שקיבל ש"ד מחברת הזרע תמורת כתב ההרשאה. מעוז: "בסופו של דבר הוא נכנס לעבודה מול המינהל. הייתה שם הרבה עבודה". רוזן: "זה מה שהוא אמר. בשביל זה היינו צריכים שלוש ישיבות? אין מחלוקת על כך שהוא נדרש על-ידי חברת הזרע לפעול מול אפרתי ואחרים בנושא כתב ההרשאה. השאלה היא האם היה או לא היה שוחד. למעשה התזה שלו אוששה. הוא אומר שהוא נשכר כדי לקדם את נושא ההרשאה, הכישרון שלי הוא שאני יודע לשלם שוחד, ועובדה ש
יגאל ארנון לא הצליח לקדם את זה. אתה אומר שלא היה שוחד, ובזה אני אצטרך להכריע. 150,000 דולר זה לא מעט כסף, וגם יגאל ארנון לא עובד חינם ומחייב לפי שעות. אם נותנים לד' שהוא מאכער ולא יותר, אז יש כאן איזשהו גוון של היסטריה. התשתית העובדתית היא בעצם מוסכמת, השאלה היא אם היה שוחד".
להציג את מלוא המסמכים מעוז שאל, מדוע - לפי גירסתו של ש"ד - אפרתי אישר את כתב ההרשאה שבעה חודשים לפני שקיבל את השוחד. ש"ד השיב, כי כתב ההרשאה התקבל שלושה ימים לפני שהכסף שולם. מעוז: "הטיוטא של כתב ההרשאה הועברה בינואר 2002, שלושה חודשים לפני שקיבלת מהזרע כסף. המשימה שלך הושלמה לכאורה. איך ייתכן שאפרתי פועל על סמך שוחד שלא קיבל?". רוזן העיר, כי מדובר בשאלה חשובה ונוקבת.
ש"ד השיב, כי היו הערות והתכתבות בעקבות אותה טיוטא, ו"כל עוד הזרע לא אמרה שזה מקובל עליה - היא לא שחררה כסף ואני לא שחררתי כסף". מעוז טען, כי בדיקת תאריכי התשלומים מעלה שגירסתו של ש"ד היא שקר. רוזן אמר שמדובר בשאלות מרכזיות ולכן יש להציג בפני ש"ד את מלוא המסמכים, למרות שמעוז טען שהדבר משבש את חקירתו.