ש"ד מסר בעדותו שתי גרסאות סותרות בנוגע ל-200,000 דולר שקיבל מקבוצת הזרע בשנת 2004, והשופט
דוד רוזן העלה את האפשרות שהוא גנב חלק ניכר מן הכסף. מדובר בתשלומים הנוגעים להארכת ההרשאה של הזרע בחוות מבחור שליד קריית גת ובצירוף חוות יבור לאזור התעשיה בר-לב שבגליל.
בעדותו (יום ב', 24.12.12) אמר תחילה ש"ד, כי 50,000 דולר שימשו לתשלום שוחד ל
אהוד אולמרט ולשולה זקן, והיתרה הייתה שכר טירחה לגיטימי שלו. ואולם, בהמשך החקירה אמר שכל הכסף נועד לתשלום לאולמרט ולזקן, אך בפועל הוא העביר רק 50,000 דולר ואת היתרה שמר ברשותו לתשלום עתידי. רוזן אמר (יום ג', 25.12.12), כי אין ספק שקיימת כאן סתירה בעדות, וכי "בלשון לא עדינה - גנבת את הכסף". ש"ד לא הכחיש.
בדיון היום עלה, כי משה יונס ממשרד התמ"ת, שתמך בבקשתה של חברת הזרע לצרף את חברת יבור שבבעלותה לאזור התעשיה בר-לב, עבר לעבוד בחברת הזרע מיד עם סיום תפקידו בתמ"ת, ללא תקופת צינון.
סניגורו של
אביגדור קלנר, עו"ד
איתן מעוז, טען שמשרד התמ"ת תמך באותה בקשה עוד לפני שהתמנה אהוד אולמרט לשר - בניגוד לטענה בכתב האישום, לפיה ש"ד שילם שוחד לאולמרט תמורת קבלת ההסכמה. רוזן שאל, מדוע היה צריך לשלם לש"ד 100,000 דולר תמורת טיפולו בחברת יבור, אם כבר הייתה הסכמה. מעוז השיב, כי ש"ד היה פרויקטור שטיפל בהיבטים שונים של הנושא, וכי בעולם האמיתי הדברים דינמיים ויש צורך בטיפול מתמשך. ש"ד מצידו שב וטען, כי האישור ניתן רק לאחר התערבותו של אולמרט בעקבות השוחד שהוא נתן לו.
"הייתי מיואש ועל סף אבדון" ש"ד הודה, כי התכחש להלוואה בסך 100,000 דולר שקיבל מחברת הזרע לצרכים אישיים ולנוכח מצוקה אישית, ואיים שאם יידרש להחזיר את החוב - יפנה למשטרה ויספר את כל הידוע לו. לדבריו, "באותה תקופה הייתי נואש ועל סף אבדון". בסופו של דבר פרע קלנר את ההלוואה מכיסו; ש"ד העיר, שאם קלנר יפנה אליו ויהיה לו כסף - יחזיר לו אותו. מעוז תהה, מדוע קלנר פרע הלוואה אישית של ש"ד במקום לסגור כספי שוחד בסך 1.3 מיליון שקל שלטענת ש"ד נותרו פתוחים. ש"ד השיב, כי לא היה כל קשר בין הדברים, וכי קלנר העדיף לשלם "כדי שלא יתפוצץ כל הנושא".
בהמשך הדיון טען ש"ד, כי כאשר הסכים לפרוע חוב של 900,000 שקל לחברת פולאר (באמצעות המחאת כספים המגיעים לו מחברת הזרע), הוא נפל לתרמית מצד מנהליה. לדבריו, נאמר לו שמדובר בחוב בגין הלוואות פרטיות, הוא האמין בכך ולכן חתם על ההסכם. לנוכח טענתו של מעוז לפיה מדובר בחוב לחברת קלד"ש, אמר שלא ידע על כך ו"בחיים לא הייתי חותם על זה", ולכן בדעתו להגיש תביעה נגד החברות. מעוז אמר, כי הקו של התביעה הוא שמסמך זה הוא ניסיון של קלנר לטשטש את עקבות השוחד ולסגור את אותם 1.3 מיליון שקל שנותרו פתוחים.
"הם מפריעים לי בצורה קיצונית" רוזן הלך ואיבד את הסבלנות כלפי הפרעות התביעה בחקירה הנגדית. לאחר מספר הערות מצידו לשולחן התביעה, הרים רוזן את קולו על עו"ד
אביבה חפץ-נוימן: "די!", כאשר הפריעה לו באמצע הכתבה. לאחר מספר שניות העיר, כי כעת הוא מבין את התלונות על המשמעות של הפרעה "באמצע כל מילה", משום שהיא גרמה לו לאבד את הקשר הדברים שרצה לומר.
מעוז גם הוא איבד את סבלנותו: "אם זה יימשך, אני אצא מן האולם על כל מה שמשתמע מזה. לא ייתכן שכל רגע הם קופצים כמו לולבים". רוזן השיב בציניות, כי התביעה רק תשמח אם מעוז ייצא מהאולם. "אדוני צודק לגמרי, מה אדוני רוצה שאני אעשה?", הוסיף ואז צחק: "בפעם הבאה אני אקרא לביטחון".
מעוז: "אני פשוט רותח. הם מפריעים לי בצורה קיצונית שאין כדוגמתה". רוזן פנה לתביעה: "אני בטוח שזה לא נעשה במזיד, אבל זה מאוד מאוד מאוד מפריע. זה במידה רבה מכוון את העד. יש דרך. זו פשוט דרך לא מתאימה. אלו הערות מאוד חשובות שאתם חייבים להעיר אותן, אבל לא להפריע". מעוז: "אני רוצה לראות סניגור שיקפוץ ככה באמצע חקירה נגדית שלכם של נאשם; בית המשפט יזרוק אותו מהאולם". רוזן בחיוך: "לא כאן". כאשר בהמשך התערב עו"ד יוני תדמור, אמר לו מעוז: "תראה מה שאני אעשה לך בחקירה הנגדית שלך. אני אקום בכל דקה". עם זאת, בסיום הדיון העיר רוזן, כי התביעה פועלת בהגינות רבה.
