לרשויות המקומיות תפקיד מכריע למניעת אלימות בין בני זוג ולטיפול בנפגעיה, אך בדיקה של
מבקר המדינה מלמדת על תפקוד לקוי של גורמי הרווחה ברשויות בכל הקשור לטיפול בנושא.
בדיקת המבקר מעלה (יום ג', 25.12.12) כי אין גוף מתכלל שמתווה דרכי פעולה למשרדים השונים, ובכך נפגע המאבק באלימות, זאת על-אף החלטת ממשלה. המבקר קובע כי על משרד הרווחה לדאוג לאלתר לקביעת פורום שימלא תפקיד זה.
יש לציין, כי משרד המבקר כבר העיר בעבר למשרד הרווחה, בנוגע לשלושה תחומי טיפול אחרים, כי אף שרשויות מקומיות העמידו לרשותו את נתוני המטופלים במחלקות הרווחה, הוא לא עיבד נתונים אלה ולא ניצל אותם לתכנון עבודתו. למשרד הרווחה, לפי הנתונים, אין מאגר נתונים ממוחשב המאפשר לנתח נתונים ולעדכן את מדיניות ההגנה על נפגעים מאלימות בין בני זוג ואת אופן הטיפול הנדרש.
בעיה חמורה במיוחד במגזר הערבי - ללא מענה משרד הרווחה הקים ביולי 2010 "ועדה משרדית לנושא נשים בסיכון גבוה במגזר הערבי". נמצא כי באפריל 2012 (מועד סיום הביקורת) - קרוב לשנתיים לאחר הקמתה של ועדה זו - עדיין לא פורסמו מסקנותיה והמלצותיה.
המשרד אף לא דואג לקורסי הכשרה ייעודיים לעובדים סוציאליים המטפלים במגזר הערבי, ובערים מעורבות שבהן מתגוררת אוכלוסיה ערבית לצד אוכלוסיה יהודית אף אין עובד סוציאלי ייעודי לאוכלוסיה זו. כך למשל, בשנת 2011 התקבלו 37 פניות מצד נשים שחוו אלימות מצד בני זוגן בעיריית רמלה. נמצא כי במרכז למניעת אלימות שבעירייה לא מועסק עובד סוציאלי דובר ערבית, ולנשים שכלל אינן יודעות את השפה העברית הוצע לקבל טיפול באמצעות מתורגמן - טיפול שכזה אינו אפקטיבי ואף עלול להזיק.
מנתוני משרד הרווחה עולה כי משנת 2004 ועד יולי 2011 נרצחו 94 נשים בידי בני זוגן. בכל מקרה שאישה נרצחת בידי בן זוגה ועדה בין-משרדית בוחנת - בהתאם להחלטת ממשלה ממאי 2002, את המישקים בין המערכות המטפלות בנושא. רק בתחילת אוגוסט 2011 הוצגו למנכ"ל משרד הרווחה "מסקנות עיקריות שעולות מתוך 7 שנות עבודה ובדיקה" שכללו 13 "המלצות וכיוונים לשיפור". נמצא כי במועד סיום הביקורת - שמונה חודשים לאחר מועד הצגת ההמלצות - טרם התקיים דיון בנושא יישום ההמלצות.
בעיות נוספות שאותרו:
- משרד הרווחה לא דואג לפרסום אופן הפנייה למרכזים למניעת אלימות, שעות פעילותם מצומצמות ולא ניתנים הגנה וטיפול מיידיים לכל פונה.
- המרכז למניעת אלימות שבתחום שיפוטן של הרשויות או המחלקה לשירותים חברתיים אינם פועלים די לאיתור אוכלוסיה נפגעת אלימות בין בני זוג.
- המוקדים העירוניים אינם מעבירים תמיד באופן מיידי דיווחים על נפגעים בתקיפות בין בני זוג למחלקה לשירותים חברתיים.
- המשטרה לא הכשירה את כל חוקרי האלימות במשפחה לתפקידם ולא מינתה חוקרים בעלי ידיעה בשפת הדיבור של האוכלוסיות שאינן דוברות עברית ביישובים שבהם מתגוררות אוכלוסיות אלה.
המבקר מציין כי התקשורת הלקויה בין המשטרה לגורמי הרווחה המטפלים בנפגעים ברשויות המקומיות עלולה לפגוע ביכולת גורמי הרווחה למנוע אלימות בין בני זוג, להגן על הנפגעים ולהעניק להם את הטיפול הדרוש. המבקר קובע כי על שני הגורמים הממלכתיים - המשטרה ומשרד הרווחה - לברר את הסיבות לאי-קבלת דיווחי המשטרה וליצור אפיקי תקשורת טובים בין המשטרה לגורמי הרווחה המקומיים. "על המשטרה לפרט בנוהל האלימות במשפחה את אופן הדיווח לגורמי הרווחה, את חובת השוטר לוודא שהדיווח אכן התקבל ואת מועד הדיווח", הוא כותב.
כמו-כן, הוא מציין כי על משרד הרווחה לדאוג לכך שכל העובדים הסוציאליים במרכזים למניעת אלימות יוכשרו לתפקידם. "מתן טיפול בידי עובדים שלא הוכשרו לכך פוגע ביעילות הטיפול ולעתים אף עלול להחמיר את הפגיעה הנפשית של המטופל", הוא מציין.
