קלנר סיפר גם על הרעיונות השונים שעלו במהלך המגעים. אחד הבולטים שבהם היה טיוטת הסכם לפיו צ'רני ישלם לש"ד 5 מיליון שקל במשך שש שנים, כאשר מיליון שקל מתוכם ישולמו בידי קרדן ופולאר "כגמילות חסד לד' לאור מצבו". ואולם, הרעיון לא יצא לפועל, בין היתר בשל התנגדותם של מנהלי פולאר (כאשר קלנר כבר לא היה בחברה).
הצעה אחרת הייתה שש"ד יכריז על פשיטת רגל וצ'רני ישלם פנסיה למשפחתו ובעיקר לרעייתו. ואילו אחד הרעיונות האחרונים הועלה לדבריו בידי בתו של ש"ד, לפיה יקבל אביה 1.5-1.2 מיליון שקל. במסגרת מגעים אלו גם התברר, לדברי קלנר, כי ש"ד חייב ל
מאיר רבין למעלה מ-200,000 דולר.
הוא גם הסביר מדוע הציע לש"ד לשכור את יצחקניא לצורך הגשת תביעתו נגד צ'רני. לדבריו, ש"ד חשב לפנות לעו"ד יוסי שגב, אך מדובר היה בתיק קטן מדי מבחינת שגב. "ידעתי את יכולתו של יצחקניא, שהוא עורך דין מקצועי. הכרתי אותו. נתן שירותים בחלק מהקבוצה של פולאר... רמתו המקצועית של יצחקניא הייתה ידועה בשוק כגבוהה מאוד ולא היה תיק גדול שהוא טיפל בו בקבוצה".
קלנר דחה (12.7.10) את טענת החוקרים, לפיה ניסה לסייע מבחינה כספית לש"ד, משום שחשש שהלה יגלה את מעורבותו בשוחד: "הכל קשקוש במיץ עגבניות. ד' לא איים באותה עת לתבוע את צ'רני ולא היה בכלל גורם מאיים, לא עלי ולא על-אף איש אחר. מה שהיה ברור לי... שד' במצב נואש, שמאיימים על חיי בתו ועל חייו. ומכיוון שבאותה עת ד', שהיה מורי ורבי, ביקש שאנסה לעזור לו, עשיתי כמיטב יכולתי וזאת אני עושה גם לאנשים אחרים שנמצאים במצוקה ומכירים אותי ביחסים שהם פחות קרובים מאשר אני וד'".
עוד הדגיש קלנר, כי לא חשש משום שלא עשה דבר בלתי חוקי, ומשום שיצחקניא מסר במפורש שאין לש"ד טענות נגדו. לדבריו, "התשלומים הקטנים האלה לד' היו גמ"ח אמיתי לאור מצוקתו הנפשית והכספית... אין ספק שהגמ"ח הזה לא היה עוזר לפתור את הבעיות של ד', אלא עזרה לטווח קצר עקב הטלפונים של אשתו [ושל] בתו של ד'".
