אחרי התגוששות פוליטית בין הבית הלבן לבין הסיעה הרפובליקנית בסנאט, שלפי כל הסימנים הייתה התמקחות גסה בין סוחרי סוסים, ועל-רקע קולות מחאה של צירי הימין הקיצוני בבית-הנבחרים, הושג אמש הסכם ראשוני שנועד למנוע את נפילתה של ארה"ב ממה שמכונה הצוק הפיננסי ב-1 בינואר 2013: פקיעה אוטומטית של חוקים מתקופת ממשל בוש, שקיצצו את שיעורי המס של כל האזרחים, ובה בעת כניסה לתוקף של סדרת חוקים שמניפה גרזן קיצוצים רוחביים דרקוניים על כל משרדי הממשל.
הסנאט, הנשלט ע"י הדמוקרטים, אישר את ההסכם בשעות הבוקר (שעון ישראל) וכעת הכדור עובר למגרש של בית הנבחרים הנשלט ע"י הרפובליקאים. לפי דיווחים בארה"ב, בית הנבחרים עשוי לדון בהחלטה עוד היום, בצעד נדיר בעת חופשת ראש השנה האזרחית.
בלעדי ההסכם, עמדה הכלכלה האמריקנית לספוג היום (ג') מהלומה כפולה: עליות ענקיות בתשלומי המס של האמריקנים, יחד עם ירידה משמעותית בהזרמות כספים ממשלתיות למשק, כלומר מתכון בטוח למיתון. ובכן, אם אכן הושג הסכם, אז אין נפילה, נכון? התשובה היא: כן ולא. מבולבלים? המשיכו לקרוא.
ההסכם שגובש אמש בין סגן הנשיא
ג'ו ביידן, שניהל את המו"מ מטעם הבית הלבן, לראש סיעת המיעוט הרפבוליקני בסנאט, מיץ' מקונל, אכן תוכנן למנוע את הנחתת המהלומה הכפולה על כלכלת ארה"ב, אותה נפילה מהצוק הפיננסי שהתאזרחה בכותרות בחודשים שחלפו. אבל ההסכם הושג מאוחר מדי.
הסכם בדקה ה-90 טכנית, ביידן ומקונל לחצו ידיים כמה שעות לפני חצות, השעה שבה נכנסת שנת 2013. אבל מדובר רק בהסכם פוליטי שצריך לקבל גושפנקה של חקיקה והזמן פשוט אזל. במילים אחרות: כל צד חייב למכור למחוקקיו את ההסכם. ביידן היה צריך לשכנע את הסיעה הדמוקרטית בסנאט להצביע בעד המסמך, ומקונל היה צריך לקנות את לב המחוקקים הרפובליקניים בסיעתו. וזו רק מחצית הדרך. בית-הנבחרים, על מחוקקי מסיבת התה שבתוכו, צריך אף הוא לסמוך ידיו על המסמך. רק לאחר מכן יהיה אפשר להניח את הצעת החוק על שולחנו של הנשיא, לחתימה.
בימים כתיקונם נמשך תהליך כזה שבועות, אם לא חודשים. איך אפשר לכווצו למיטת סדום של פחות משלוש שעות? התשובה היא: באמת אי-אפשר. ביידן הגיע לגבעת הקפיטול לאחר השגת ההסכם כדי ללחוץ ידיים וללחוץ על מחוקקים דמוקרטיים ללכת בתלם שחרשו הוא ומקונל. בעת שנכתבות שורות אלה, יש סימנים שהסנאט אכן יספיק להצביע לפני חצות, שעון וושינגטון, ולאשר את ההסכם. ביידן אמר הלילה, לאחר שנפגש עם הדמוקרטים: "יש לי תחושה טובה מאוד. תהיה הצבעה טובה".
אבל בית-הנבחרים כבר הודיע שלא יקיים הצבעה בדקות האחרונות של 2012. התוצאה: ההסכם לא קיבל תוקף של חוק, ובחצות בוושינגטון (7 בבוקר שעון ישראל), הכלכלה האמריקנית נפלה מאותו צוק מיתולוגי. ובכל זאת, כנראה שאין סיבה מיידית לדאגה. לשון ההסכם (והחקיקה) מבטיחה תחולה רטרואקטיבית של החוק. גם אם בית-הנבחרים ידשדש ויצביע על הצעת החוק רק ב-1 בינואר, או אפילו כמה ימים לאחר מכן, החוק מנוסח כך שתחולתו תיכנס לתוקף החל בדקה הראשונה של 2013.
אבל השאלה הגדולה היא, האם בית-הנבחרים, שמשמש משכן לכמה מהמחוקקים הימניים ביותר על גבעת הקפיטול, בכלל יאשר את החוק? כבר עכשיו נשמעים מרמורים מספסלי הסיעה הרפובליקנית בבית, שנעשו ויתורים רבים מדי לדמוקרטים, שהרפובליקנים אולצו לזבוח את עקרונותיהם לאלילי האג'נדה הליברלית.
בחינה ראשונית של ההסכם מראה, שביידן, רב-שועלים ותיק, אכן הצליח לכופף את ידו של מקונל ולסחוט ממנו ויתורים שעד לפני כמה שבועות לא היה אפשר להעלותם על הדעת, ובראש בראשונה הסכמה להעלות את שיעורי המס על עשירים, אם כי לא מרמת ההכנסה שאליה שאף
ברק אובמה. פרשן פוליטי אמר אמש, שלו הייתה מועלית תחזית כזו בבית הלבן לפני כמה ימים, היה נשאל בעל התחזית מה בדיוק הוא מעשן.
מס למשתכרים מעל 400 א' ד' בשנה ואלה עיקרי ההסכם, שעדיין לא קיבל גושפנקא של חוק: אזרחים בעלי הכנסה שנתית שעולה על 400 אלף דולר בשנה (או זוגות נשואים עם הכנסה שנתית שעולה על 450 אלף דולר) ישלמו 39.6% על הכנסותיהם שמעל הרף במקום 35% עד עתה. עמדת הפתיחה של אובמה הייתה רף של 250 אלף דולר. במקביל, זיכויים והטבות מס אחרות לא יחולו על הכנסות מעל 200 אלף דולר. תהיה גם עלייה בשיעורי מס הירושה, אם כי לא גדולה במידה שאותה דחף הבית הלבן. בה בעת, שאיפת הרפובליקנים לקצץ בתקציבי רשת הביטחון החברתית לא התממשה. כמו-כן, יוארכו ההטבות למובטלים.
הרפובליקנים, או לפחות אלה מהם שנשבעו אמונים למסיבת התה, מתנגדים מזה שנים להעלאת מיסים בכל שיעור שהוא אפילו על מיליונרים. זה אפוא ניצחון גדול לאובמה וגלולה מרה מאוד לרפובליקנים. הם נאלצו לבולעה בעקבות ניצחונו של אובמה בבחירות. אובמה עצמו התייחס לנקודה זו בנאום קצר כמה שעות לפני השגת ההסכם: "רק לפני חודש אמרו הרפובליקנים בקונגרס, שהם לעולם לא יסכימו להעלות מיסים על האמריקנים העשירים ביותר. ברור שההסכם שנדון עתה יעלה את שיעורי המס על העשירים וייתן להם תוקף של קבע".
לעומת זאת, הרפובליקנים הצליחו להדוף את תביעת הדמוקרטים לדחות לפחות בחצי שנה את הדיון על המחצית השניה של בעית הצוק הפיסקלי: הקיצוץ הרוחבי בתקציבים של משרדי הממשל, לרבות 500 מיליארד דולר מתקציב הפנטגון. הוסכם לדחות את הקיצוץ רק בחודשיים. המשמעות: מה שקרה עד עתה היה רק משחק חימום, או, אם תרצו, הפסקת אש במלחמה. הקרב האמיתי יתחולל במארס, בעימות על הקיצוץ הרוחבי שיחול בו-זמנית עם העימות הצפוי על העלאתה של תקרת החוב הלאומי.
פרשן פוליטי באחד מערוצי החדשות אמר אמש: "אנחנו עוד נתגעגע למה שקרה כאן בימים האחרונים. במארס, כשנתבונן אחורה, ההתכתשות בקונגרס בסוף דצמבר תיראה כימי יין ושושנים".