ש"ד: הסניגורים סותרים זה את זה

סניגוריהם של אביגדור קלנר ושמעון גלאון מעלים טענות סותרות בשאלה האם ש"ד קיבל מחברת הולילנד פארק תשלום תמורת טיפולו בתוספת שבס (הגדלת מספר הדירות ב-20%). כך טוען (יום ג', 1.1.13) ש"ד עם תחילת חקירתו הנגדית בידי עו"ד יעל גרוסמן, סניגוריתו של גלאון. כאשר טענה גרוסמן, כי ש"ד קיבל שכר גבוה תמורת טיפולו בתוספת שבס, אמר ש"ד: "עו"ד מעוז [סניגורו של צ'רני] טען שלא שולם לי אף פעם עבור שבס, ככה הוא טען, ועל זה כבודו הקדיש שתי ישיבות שלמות על הטענות האלה, ופתאום אנחנו שומעים פה בדיוק ההיפך, ששולם לי עבור שבס ושולם לי כאילו עבור עבודה. פעם כן שולם לי שכר טירחה, פעם לא שולם לי שכר טירחה. הוא [מעוז] קורא לי 'שקרן ושקרן איך אתה משקר שקיבלת על שבס כסף כאשר לא עשית כלום ולא מגיע לך כלום'. פתאום אני שומע דברים הפוכים. יש כל כך הרבה ורסיות על כן מגיע לי, לא מגיע לי, איך מגיע לי, ישנה גם הוורסיה שלי שאני טוען שזו האמת, שכל הכסף היה עבור שוחד".

ש"ד הוביל את התכנון

גרוסמן אמרה, כי הקו המרכזי של חקירתה יהיה להוכיח שכל הכספים שקיבל ש"ד היו תמורת שירותיו החוקיים, ולא - כפי שהוא טוען - לכיסוי תשלומי שוחד. "אני מייצגת את מר גלאון, שאישר תשלום למר ד' על עבודות תכנוניות, מר ד' טוען שהוא לא עשה את העבודות האלה, הוא לא נתן עבודה, לא עשה שום דבר, רק שילם שוחד, אני רוצה להראות שלב שלב איך מר ד' הוביל את כל התהליך התכנוני בפרויקט הולילנד, הכל היו יוזמות שלו, רעיונות שלו, קידום שלו, ועל זה הוא קיבל כסף, הוא השקיע הרבה מאוד עבודה", אמרה גרוסמן. גרוסמן טענה בפני ש"ד, כי הוא אשר הוביל את הטיפול בנושא שבס מראשיתו, ולא רק כאשר היזמים נזקקו לסיועו כאשר התקשו בהשגת האישור. ש"ד שב וטען, כי גירסתו היא הנכונה. הוא גם הכחיש את דבריה של גרוסמן, לפיהם הוא ניהל את פרויקט הולילנד גם מטעמה של הולילנד פארק. לדברי גרוסמן, ש"ד קיבל תשלומים גבוהים תמורת שירותיו והדבר היה מוצדק לנוכח כישוריו ויכולתו. ש"ד השיב, כי בשלב מסוים ניהל הלל צ'רני מו"מ עם עו"ד שרגא בירן על האפשרות שהלה ינהל את הפרויקט. " כדמי טיפול עבור מה שעשיתי בדיוק, מה שרשום, הוא דרש 10% מהיקף הפרויקט, אז אני באופן יחסי 1.5% זה נמוך מאוד. הראיה, שגם [חברת] אפשטיין קיבלה 3.5%, שזה ודאי כאשר כמעט כל התכנון נעשה על-ידי והם רק דאגו לניהול התכנון".

הוצאות ליועצים

עוד טענה גרוסמן, כי לעיתים רשם ש"ד הוצאות שלו-עצמו כאילו הוציא אותן עבור יועצים ואנשי מקצוע שהעסיק, וזאת לצורכי מס. ש"ד הכחיש ואמר, כי כל ההוצאות נרשמו כנגד חשבוניות, ולא ייתכן שאנשי מקצוע מהשורה הראשונה יתנו לו חשבוניות פיקטיביות. הוא גם דחה את האפשרות שהונה את לקוחותיו והוציא מהם סכומים גבוהים מדי בטענה שמיועד בתשלום ליועצים: "אם אני אבוא מחר למנהל של חברה או לנציג של אותה חברה, ואגיד שאני צריך בשביל הוצאות לשמאי ולעורך דין ולזה ולזה 300,000 שקל, הרי אותה חברה באופן יומיומי מעסיקה שמאים ומעסיקה עורכי-דין ומהנדסים, היא לא יודעת כמה זה צריך לעלות לי? האם את מעלה על הדעת שחברות שהעסיקו אותי, ורובן היו בין המובילות במשק, כמו אפריקה ישראל, כמו סולל בונה, שיכון ובינוי, שיכון עובדים, סלקום, רסקו אפילו, האם את חושבת שהם לא יודעים מה הסכומים שמגיעים לי או לא מגיעים לי בסופו של דבר? האם אני יכול לעבוד עליהם? אני יכול 'לעבוד עליהם' בתחום של 5%, 10%, אבל לא שאני אגיד אני רוצה 300,000 כשזה עולה 50,000". עוד התייחסה גרוסמן לתלונה למשטרה שהגיש ש"ד לימ"ר נגד איש השוק האפור יוסף גל, בה אמר בין היתר: "ברצוני להוסיף שלביצוע עבודתי העסקתי על חשבוני כעובדים קבועים וזמניים כל העת בין 10 ל-15 איש. למעשה, כל הכספים שקיבלתי שימשו לתשלום שכר עובדים, משרדים וכדומה". ש"ד הסביר, כי לא ציין שמדובר בכיסוי לשוחד, משום שהיה זה לפני תחילת החקירה הגלויה בפרשה ומשום כך הונחה בידי חוקריו שלא לחשוף זאת בפני הימ"ר. גרוסמן שאלה מהי הרלוונטיות של משפט זה לתלונה, וש"ד השיב: "דיברתי, אמרתי מה שאמרתי מה שהיה לי באותו זמן בלב, מה שהרגשתי באותה עת עם כל הלחצים וכל האיומים, זה מה שיצא לי מהפה וזה מה שאמרתי".