אשתו של רבין לחוקרים: הוא בתענית דיבור

ב-21.4.10 גבו החוקרים הודעה מענת רבין, אותה הקריאו לבעלה כעבור יומיים: "משפחתו של מאיר הלכה להתייעץ עם רב מקובל בבני ברק בעדה החרדית, ואותו הרב הורה להם לומר למאיר שייכנס ל'תענית דיבור' – תענית דיבור משמעה שמאיר רבין לא אומר מילה בחקירה שלכם. רק אם אותו הרב 'יתיר' למאיר לדבר, אז מאיר ידבר. "...אני מבקשת לא לציין את שמו של הרב. אבל חשוב לי להדגיש, שאני עומדת על כך שישאלו את אותו הרב כל ערב את השאלה הזו ואם הרב משנה את דעתו ומתיר למאיר לדבר. אני פשוט מכירה מישהו שיש לו 'דלת פתוחה' אצל אותו הרב ואני שולחת את אותו ה'מכר' כדי שיבדוק עם אותו הרב באם הוא שינה את דעתו". רבין לא הגיב על הדברים. בנקודה זו הכניסו החוקרים לחדר את יעקב אפרתי, לשעבר מנכ"ל המינהל ודודו של רבין: "אפרתי שוהה בחדר החקירות כחמש דקות ומנסה לדבר עם החשוד. החשוד ממשיך לשבת כשפניו מכוסות בסוודר והוא אינו נע". בעיצומה של אחת החקירות (14.4.10) באה עו"ד אורה רבין, גיסתו של רבין, לפגוש אותו. לאחר מכן היא אמרה לוולפיש, לדבריו, "כי היא חושבת שעליך לדבר בחקירת המשטרה ולשתף פעולה עימנו, ללא שום קשר להנחיה של רב, יהא אשר יהא" – אך רבין עמד בסירובו. בסיומה של אחת החקירות (21.4.10) העיר רב-פקד דייוויד נודלמן, כי רבין כיסה את פניו מיד כאשר נכנס לחדר החקירות, אך "כשנפגש עם עו"ד בשם אורה בהסכמתנו התנהל כרגיל חייך ודיבר עימה כאילו כלום לא קרה".

ב-9.4.10 אמר לו ולפיש: "אתה לא מאמין לי, שאני באמת ובתמים רוצה לשמוע ממך את האמת לאמיתה, האחת ולא אחרת, גם אם היא מנקה אותך מהחשדות המיוחסים לך?". רבין: "אין לי שום עניין אישי חס וחלילה נגדך, ההיפך הוא, יש לי כבוד והערכה כלפיך". ולפיש: "אז אני באמת לא מבין. אני קצין משטרה במשטרת ישראל יושב וחוקר אותך מזה ימים ארוכים ואני מייצג את המשטרה. תדבר איתי. נקודה". רבין: "אשמח לדבר איתך בכל עניין שהוא פרט לשקריו הנלעגים והנבזים של מר ש"ד". כעבור שבועיים (23.4.10) ניסה ולפיש כיוון דומה: "אני מוכן להיות הראשון שישמש כשגריר שלך לכל טענה מזכה שיהיה בה כדי להפריך את החשדות כנגדך. וכדרך אגב מאיר – גם כל טענה שתסבך את ש"ד. אני מוכן לשבת איתך עוד שעות ארוכות וימים ארוכים ולכתוב את גירסתך המלאה לכל טענותינו". גם הצעה זו לא זכתה למענה. בסיומה של חקירתו האחרונה (4.5.10) רשמו החוקרים: "קצין החקירות [נצ"מ] אפרים ברכה נכנס לחדר החקירות. החשוד הוציא מכיסו פיסות נייר והחדירם לאוזניו". במהלך חקירותיו של רבין, הציגו החוקרים בפניו מספר ממצאים שנתפסו בביתו. כבר בחקירה הראשונה הראו לו שני צ'קים בסך למעלה מ-4 מיליון שקל, אך הוא אמר שיסביר את מהותם רק בבית המשפט. למחרת הציגו בפניו דף מיומן שנתפס ברכבו: "3,100,000 הי"ה לשווייץ עבר 500,000$ למשרד 500,000$ נשאר חוב 100,000$ 500,000$ עבר לטקסס", ורבין שב ואמר שידבר רק בבית המשפט.

רבין התייחס (6.4.10) למסמך בכתב ידו מספטמבר 1999 שהציגו בפניו החוקרים, בו נאמר: "לכבוד מר הלל צ'רני. השיקים שמסרת לי נפדו (220,000 ש"ח) והכסף ניתן לאורי מסר. בברכה, מאיר רבין". לדבריו, התאריך והמילים "והכסף נמסר לאורי מסר" הם זיוף מעשה ידיו של ש"ד, שלפי הנאמר במסמך קיבל העתק ממנו. רבין אישר (7.4.10) שברשותו מכונית שברולט מודל 2006 אותה קנה חדשה, אך סירב לומר כמה עלתה וכיצד מימן את רכישתה. עוד סירב לומר (19.4.10) כיצד העניקו הוא ואחותו בתיה הלוואה של 3.5 מיליון דולר לאלי וינשטיין, בעליה של חברת לייקווד שניהלה מו"מ לשותפות בפרויקט הולילנד. הוא גם לא הגיב לשאלה בדבר ערבות בסך 450,000 דולר שהעמיד לטובתו של וינשטיין ואשר אותה נאלץ לשלם בגין חובו של וינשטיין לצ'יינג "ויעתר יצחק" – בו פרט צ'קים במיליוני שקלים שקיבל מש"ד. החוקרים הטיחו ברבין שורה של עלבונות, אך הוא נותר רגוע. כך למשל אמרו לו (8.4.10): "אינך אדם אמין הדובר אמת – שקרן באופן גורף". ובהמשך אותה חקירה: "אני אומר לך כי אתה בסך-הכל מאכער מושתן, חסר השכלה, המיץ של הזבל... הכיפה שעל ראשך הינה כסות ומראית עין לאדם ישר כאשר בפועל אתה נוכל ושקרן". רבין הגיב על משפטים אלו בקצרה: "תודה רבה".