|
לקראת הגעתו לנקודת ההחלטה בנוגע לרמטכ"ל שיחליף את גבי אשכנזי, היה ל אהוד ברק ברור שיש שלושה מועמדים שאותם הכיר היטב: סגן הרמטכ"ל, אלוף בני גנץ; מפקד פיקוד הצפון, אלוף גדי איזנקוט; ומפקד פיקוד הדרום, אלוף יואב גלנט. בפגישות עם נציגי משרד מבקר המדינה אמרו שלושה מבין חמשת האלופים שהתמודדו על תפקיד הרמטכ"ל - גנץ, איזנקוט ואבי מזרחי - כי היו שמועות שמתנהל קמפיין מאורגן למינוי גלנט לרמטכ"ל הבא עוד בטרם פרסום מסמך הרפז. מזרחי סיפר, כי גלנט ביקר בבסיסי צה"ל עוד בטרם הוכרז על מינויו, וכי בכך הכין את עצמו לתפקיד. גנץ קבל בפני אשכנזי על הדברים שמתרחשים סביב ההתמודדות על תפקיד הרמטכ"ל, ואז הראה לו אשכנזי את מסמך הרפז. לדברי גנץ, הוא העלה את טענותיו גם בפגישה עם ברק, לרבות את ההכפשות כלפיו (גנץ). ברק מצידו אמר, כי לא הבטיח לגלנט דבר. הוא ציין, כי סיפרו לו שגלנט התנהג כאילו הוא רמטכ"ל, והוא לא ראה בזה דבר בעייתי. לדבריו, נראה היה שגלנט חש שעשו לו דה-לגיטימציה ולכן פעל כפי שפעל. לדברי גלנט, אף אחד לא הבטיח לו שיהיה רמטכ"ל, אך הוא בנה עצמו לאפשרות שימונה לרמטכ"ל. משרד המבקר קובע: לא נמצאו תימוכין לטענה, כי בחירתו של גלנט לרמטכ"ל נקבעה על-ידי ברק חודשים מספר לפני שהחל לראיין את המועמדים לתפקיד הרמטכ"ל ה-20 בתחילת אוגוסט 2010, וכי גלנט קיבל הבטחה שיהיה הרמטכ"ל כבר בתחילת שנת 2010. עם זאת, בקרב קצינים בכירים השתרשה הערכה או תובנה, כי לגלנט מובטח תפקיד הרמטכ"ל, והם פירשו כך את דפוסי התנהגותו. |
|
בפגישה עם נציגי משרד מבקר המדינה התייחס ברק לעניין הבדיקה שהוא עשה בנושא גלנט בכל הנוגע לטענות שהועלו בנושא הקרקעות במושב עמיקם, בטרם בחר בו כמועמד לתפקיד הרמטכ"ל. ברק אמר, כי הוא בדק מה אמרו בתי המשפט בעניינו; הוא דיבר גם עם השר שלום שמחון, שלדבריו של ברק בקיא במה שמתרחש במושבים, ושמחון אמר לו שיש אלפי מקרים כאלה. ברק הוסיף, כי הוא דיבר על כך גם עם ראש מועצה איזורית שהוא פעיל במפלגת העבודה. ברק ציין, כי הוא לא חשב שגלנט מושלם, אולם "אם אדם לא מתאים להיות רמטכ"ל איך הוא יכול להיות אלוף? יש יותר דרישות אבל במהות אין הבדל". לדברי ברק, "בבחירה של הרמטכ"ל הבא, הבדיקה תהיה זהירה יותר". בחומר שעמד לנגד עיניו של משרד מבקר המדינה, למעט גרסת הרפז, לא נמצא שבלשכת אשכנזי נעשה איסוף מידע בקשר למקרקעין בעמיקם של גלנט. אשר להסתמכות על גרסת הרפז בהקשר זה – זו כשלעצמה אינה יכולה לשמש בסיס לקביעת ממצאים נוכח סתירות שנמצאו בה בהשוואה לגרסאות אחרות שמסר במשטרה, או בפני נציגי משרד מבקר המדינה, וכן ביחס לגרסאות של אחרים ולממצאי ביקורת כאמור. דבריו של הרפז ראויים לבירור במסגרת חקירת המשטרה, ככל שהיועץ המשפטי לממשלה יורה עליה.
|
|
פרשת הרפז מחייבת, לדעת מבקר המדינה, הפקת לקחים ברמה המערכתית בנוגע לתהליך בחירת הרמטכ"ל. תהליך זה, הוא אומר, צריך להיות מובנה, מוגדר ומעוגן בכתובים, יחד עם שמירה על מידת גמישות ושיקול דעת למופקדים עליו. במסגרת זאת ראוי לקבוע את הנושאים העיקריים הבאים: - להגדיר את תהליך בחירת המועמד המומלץ לתפקיד הרמטכ"ל על-ידי שר הביטחון. במסגרת זאת ראוי שתהליך בחירת המועמדים יעוגן בכתובים ויישען על אמות מידה ודרישות כשירות רלוונטיות וקווים מנחים לתפקיד, כגון: רקע מקצועי, ניסיון מבצעי ומאפיינים אחרים, אשר מן הראוי שיהיו למועמדים לתפקיד; על מסד נתונים רלוונטי שיוכן לשר הביטחון מבעוד מועד; ועל קיום התייעצויות מקדימות של שר הביטחון עם גורמים רלוונטיים, כגון שרי ביטחון בעבר, הרמטכ"ל המכהן ורמטכ"לים לשעבר.
- חשוב לשמוע את עמדת ראש הממשלה בתהליך גיבוש ההמלצה של שר הביטחון. ראוי שראש הממשלה ושר הביטחון יבררו סוגיה זאת, או יטילו על מי מטעמם לערוך בירור זה, וישקלו אם להביא הצעה מתואמת בעניין זה לאישור הממשלה.
- ראוי שהממשלה תבחן את משך התפקיד הרצוי של הרמטכ"ל, תוך שהיא מביאה בחשבון את הגורמים המשפיעים השונים, לרבות היעילות המיטבית של משך הכהונה והשפעתה על יציבות התוכניות לבניין הכוח ולהפעלתו. כן ראוי לבחון אם משך כהונת הרמטכ"ל ייקבע לתקופה קצובה אחת או שהוא יהיה עם אופציה להארכה, ומהי עילת ההארכה ("נסיבות מיוחדות" או "מצב חירום"). ראוי גם שמשך התפקיד שייקבע, לרבות מודל משך הכהונה (עם או בלי אופציה להארכתה), יעוגן בחקיקה, בדומה למשך הכהונה של מספר בעלי תפקידים בכירים אחרים.
- מן הראוי שראש הממשלה ושר הביטחון, בשיתוף הרמטכ"ל, יגבשו הצעה למועד הבחירה הרצוי של הרמטכ"ל, בהביאם בחשבון את הגורמים השונים המשפיעים על קביעת מועד זה, ויביאו אותה לאישור הממשלה. לדעת המבקר, רצוי שהמינוי ייעשה לא יותר מארבעה חודשים לפני תום כהונת הרמטכ"ל המכהן.
|
|